יום אחד היא תוכיח לכולם שהיא הכי חזקה. חשבה לי אינג'ל בזמן ששני בריונים החזיקו אותה "תפסיקי להתנגד! בוס רק רוצה לראות אותך" אמר לה אחד הבריונים "בחלומות!" היא אמרה והעיפה אותם "אם הוא רוצה לראות אותי שיבו אליו" אמרה לו לי אינג'ל ובעטה בו "גאד, כל כן כל כך משעממים" היא אמרה ויצאה מהסמטה "הי אינג'ל, מה קורה?" שאלה אותה מון שדו שיצאה מהצללים שהיו בפינה "אמרתי לך לא לקרוא לי ככה" ענתה לה לי אינג'ל "אני יודעת אבל זה כזה כיף לעצבן אותך" היא אמרה בחיוך "איפה איווי?" שאלה אותה לי אינג'ל, מתעלמת ממה שהיא אמרה "איפה שבא לה להיות" אמרה מון שדו ונבלעה בצללים "עשית עבודה טובה לבנים האלה" היא אמר והופיעה לידם בסימטה "יאללה בואי נלך לראות אותה" אמרה לי אינג'ל אבל מון שדו התעלמה ממנה וגלגלה עיניים "ביי" היא אמרה ונעלמה בצללים. היא כבר הייתה רגילה לזה, מון שדו תמיד הייתה פשוט נעלמת ללא סיבה "טוב, אני מניחה שאני הולכת ל'זירה'. אתם צריכים עוד משהו?" היא פנתה לבריונים אבל הם פשוט קמו וברחו משם "פחדנים!" היא קראה אחריהם וצחקה "אני מניחה שאני אשלח אליהם מתנה קטנה ממני" היא אמרה בחיוך והתחילה למלמל "היירן לוקוסה" היא עשתה צורה של אקדח עם היד ואור סגולה נורה לה מהיד לכיוון שאליו ברחו הבריונים "טוב, אני אלך לראות מה עם איווי" היא אמרה והתחילה ללכת לכיוון ה'זירה'.
צ'יין, צ'יין השמיעו החניתות שהתנגשו אחת בשנייה "את עייפה או שאת סתם מרחמת אלי?" לי אינג'ל שמעה קול זר של נערה "לא, אני סתם מרחמת אילך" אמרה איווי ונשמה קול "צ'יין" חזק של החניתות "הי איווי, מה קורה?" שאלה לי אינג'ל את איווי והפתיעה את איווי והנערה השנייה "תני לי רק רגע ג'ו" אמרה איווי וירדה מהדירה "בטח" ענתה לה הנערה שמסתבר שקוראים לה ג'ו "הי, מה את צריכה?" אמרה איווי כולה מתנשפת ומזיעה "כלום, רק רציתי להגיד שלום" אמרה לי אינג'ל בחיוך מתגרה "נראה שהיא ממש מתישה אותך" היא אמרה לאיווי "כן, נראה לי שבסוף כל סוף מצאתי אתגר. תפגשי אותי בארטע בשעה שלוש" היא אמרה לה ונכנסה לזירה לפני שלי אינג'ל הספיקה להוסיף משהו "אה. מה לעזעזל אני אמורה לעשות עכשיו?! משעמם לי!" היא אמרה בכעס ויצאה מה'זירה'. אך איך שהיא יצאה מה'זירה' היא הרגישה שמישהו התיל אליה *פביוס וכל העולם התחיל להסתובב. כל מה שהיא הספיקה לראות היה שני גברים עם חליפות חסינות כישופים ואז העיניים שלה נעצמו. היא ניסתה לפתוח אותן אבל לא הצליחה, היא הרגישה איך העייפות משתלטת אליה והיא ניסתה להילחם בה אבל ללא הצלחה. ארבע ידיים חזקות החזיקו אותה וגררו אותה למקום לא ידוע "אני אנקום בכם" היא לחשה ואז עיבדה הקרה.
"היא ערה!" היא שמעה משהו צועק. היא ניסתה לפתוח את העיניים אך כשפתחה אותן לא ראה כלום וכשניסתה לדבר היא גילתה שהיא לא מסוגלת. ידיה היו קשורות כך שהיא לא יכלה להתיל כישופים חזקים מספיק כדי לשחרר אותה "סוף כל סוף התעוררות" אמר קול זר ואז היא הרגישה שהיא מסוגלת לדבר שוב "זאת הייתה טעות" היא אמרה בלחש והתחילה למלמל "היין לונג!" היא צעקה, היא אומנם לא יכלה להרוג מישהו עם הכישוף הזה אבל לפחות היא תעיף אותם אחורה, לפחות ככה היא חשבה עד שנישמה צחוק מוזר "את שוככת משהו אחד" אמר הקול ואז היא הנזכרה, היו להם חליפות חוסמות "אאהה! פאק!" היא צעקה בכעס "תוריד לי את הכיסוי עיניים!" היא פקדה "נראה לי שאת שוככת שאת לא במקום לתת פקודות" אמר הקול אבל לי אינג'ל רק נחרה "אם לא תוריד לי את הכיסוי עיניים אני לא אענה לך על השאלות שלך, ואני בטוחה שיש לך הרבה ומתאמין לי, אני לא נשברת" היא אמרה בחיוך "היא לא משקרת" אמר קול אחר "אאה, פ'סדר. תורידו לה את הכיסוי עיניים" אמר הקול הראשון ולי אינג'ל הרגישה שמורידים לה את הכיסוי עיניים. היא פקחה עיניים וראתה חדר שהיה נראה כמו מרתף ישן. בחדר היו שני שומרים ששמרו על הדלת, אחד עם שיער להבות והשני עם זרועות גורילה שריריות. בנוסף היה משהו שהיא ניחשה שהוא מכשף, שהכף יד שלו זהרה ועוד אחד שעמד מולה והיה נראה כמו בן אדם עד שהוא הסתובב והיא ראתה שיש לו זנב דרקון "חחח" היא נחרה בבוז "ציפיתי להרבה יותר מזה" היא אמרה.
כעבור שש שעות...
"עוף! איזה שיעמום!" היא התלוננה "את רציתי?!" אמר האיש עם הזנב דרקון "זה מה שיש לך להגיד?!" האיש עם הזנב נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ. בזמן שהוא התעצבן לי אינג'ל החליטה לקרוא לו זנבי, למכשף כישופי, לשומר עם השיער להבות שומר אחד ולשומר השני שומר שתי "אני פה כבר שעה מטיל אליך כישופים וזה מה שיש לך להגיד?!" הצטרף אליו כישופי "למאן האמת יש לי עוד משהו להגיד. לא, שני דברים להגיד" אמרה לי אינג'ל "אחד, מאיפה הסגת את הזנב הזה? הוא נראה נורא" היא גיחכה "שתיים, מה אתם רוצים? אנחנו פה כבר שש שעות ולא עשיתם כלום" היא הוסיפה "אנחנו כן!" אמר זנבי בכעס "הטלנו אליך כישופי אמת ו-" "אף אחד מהם לא עבד" היא קטעה אותו עם חיוך "למה את מחייכת?" שאל כישופי "כי אני אמרתי לכם שאני לא נשברת" היא אמרה בפשטות "ועדיין לא אמרתם לי מה לעזעזל את רוצים" היא הוסיפה "טוב, בואו פשוט ניגש ישר לעניין. אנחנו רוצים את מון שדו ובגלל שאת חברה שלה את הפיתיון" אמר זנבי עם חיוך "ואו, אתם ממש טיפשים. אנחנו לא עד כדי כך קרובות, היא לא תבוא, כבר עברו שש שעות מאז ששלחתם לה את ההודעה שחטפתם אותי והיא לא הופיעה" היא אמרה מגחחת "רגע, אך ידעת ששלחנו לה הודעה?" שאל כישופי "אני לא טיפשה" היא ענתה "טוב, אז פשוט משתמש בך" אמר זנבי בחיוך והורע לשומרים משהו בשפה מוזרה. השומרים התקרבו אליה ועוד שני שומרים נכנסו דרך הדלת, שמו לה כיסוי עיניים וביחד הם החזיקו אותה וגררו אותה לאנשהו. לאחר הליכה של עשר דקות הם הרימו אותה והושיבו אותה על כיסא. הם סגרו לה על הידיים אזיקי ברזל שהיו מחוברים לכיסא. היא שמעה אותם יוצאים וסוגרים אחריהם כמה דלתות "בהצלחה" נשמה קול בקריזה.
*פביוס - כישוף שינה
YOU ARE READING
שמונה כוחות
Fantasyכולם בהו בצ'ארלי אבל לא היה לה אכפת, היא כבר הייתה רגילה לכל המבטים. אחרי הכל לא כל יום רואים את ישות היין ויאנג... שמונה אנשים כל אחד ואחת באים ממקומות עם מסורות וכוחות אחרים אבל מה שמאחד את כולם זה היין ויאנג שלהם וככה זה תמיד יהיה.
