פרק 3

570 18 0
                                    

כשסיימתי לאכול נכנסתי לחדר שלי והכנתי שיעורים.
אחרי בערך ארבעים דקות סיימתי.
שתיתי מים ואז לקחתי את הטלפון מוודא שהוא מוטען.
והתחלתי ללכת לכיוון ההר.

***

נקודת מבט רוי:
" אנחנו מצטערים בוס אבל היא הייתה יותר חזקה"
" מה זאת אומרת יותר חזקה??!!" צעקתי על שני המטומטמים שעומדים מולי.

" ניסינו לתפוס אותה אבל היא פשוט... "
"פשוט מה?!?!! " אין לי כח לרמזים שלהם.
" היא הרביצה לנו"
" מהה" צווחתי וגיחחתי .
איך יתכן שמשהי שפלשה לאזור שלי תצא מזה בלי עונש. ואז נודע לי שהיא גם פירקה לאנשים שלי את הצורה?!!?!

" היא יותר חזקה מאיתנו כנראה." אחד מהם אמר. אני חושב שהשם שלו זה ג׳יימס
" כן הם בטוח לימדו אותה כמה מהלכים לפני שהיא פלשה אלינו " השני אמר.

"אבל איך לעזאזל היא פשוט הלכה בין כולם פה!  ואף אחד לא עשה לה כלום " הזדעזעתי מהסתימות של כל האנשים שלי.

" טוב עופו מפה. מזדיינים. " צעקתי עליהם, מגחח מהמראה שלהם בורחים כמו שתי ילדות קטנות.

מעניין מי שלח אותה.
לפי מה שהבנתי היא כנראה מהמאפיה של הרוסים, כלומר אין שום הוכחה, אבל הם היחידים שהיו עושים משהו כזה.

לא ראיתי אותה, ולא מעניין אותי שהיא אישה.
איך היא מסוגלת פשוט לבוא לפאקינג שטח שלי ופאקינג לזיין את הצורה לשני חיילים שלי.

כשאני אמצע אותה אני הולך פאקינג להתעלל בה. בנתיים אנחנו נמשיך כאילו זה לא קרה.

נקודת מבט אנה:
כשנכנסתי לתחילת היער שדרכו אני יכולה להגיע להר החלטתי ללכת בדרך שהלכתי בה רק חמש פעמים בגלל שהיא מוסתרת ומרוחקת. היא מצויינת למה שאני רוצה לעשות.

אין שום סיכוי שעוד אנשים מכירים את הדרכים האלה. הדרך אומנם מסובכת עם עליות תלולות מאוד, אבל זה לא משהו שהוא בעייתי עבורי.

אחרי בערך ארבעים דקות שאני הולכת בדרכים הנסתרות, אני מתחילה להגיע לאיזור של האנשים האלה שאני אפילו לא יודעת מה הם.

יכול להיות שהם חושבים שאני באתי לפגוע בהם?
אולי הם לא חוקיים פה אז הם לא רוצים שאני אלשין אליהם, ובגלל זה הם ניסו לתפוס אותי.
כנראה שאני אקבל כמה תשובות עוד מעט.

באתי עם בגדים ארוכים ועבים כך שלהתחבא בתוך שיח לא תהיה בעיה עבורי. אני יודעת באיזה דרכים אני צריכה ללכת.

הגעתי לשביל יחסית חשוף. הוא היה מאאווווד תלול, יש לי רעיון.

אני מוצאת את עצמי עומדת במקום ומנסה להקשיב אם יש אנשים מסביבי. כל רעש.
כל ציוץ.

כלום. התחלתי לעלות בצורה איטית אבל בטוחה. אני כל הזמן מכופפת כדי שלא יוכלו לראות אותי בכלל.

על ראש ההר Where stories live. Discover now