תקראו לזה פריקה , שיגעון של אמצע הלילה , אלו פשוט מילים שהייתי חייבת להשמיע .
מבוסס על סיפור אמיתי בהחלט ונכתב באחת עשרים שתיים לפנות בוקר ,
דקה אחרי מקלחת לילה שבה עלה לי קטע לראש ונעלם אחרי שיצאתי ממנה .
צריך להמציא דפים עמידים למים .
לייצר ''מחברת אמבטיה'' .
נמאס לי לכתוב בראש קטעים ובדיוק כמו האדים הם נעלמים ברגע שהדלת נפתחת .
אתמול חשבתי על קטע טוב .
מקלחת קלילה של אחת ורבע בלילה .
היו לי חרוזים , היה קצב , היו מילים ונשמה וכבר ראיתי אותם הופכים לקטע ואז זה נעלם .
כמו בועת סבון .
רק רציתי שהם יחזרו .
לאסוף אותם לתוך הראש או הדף , אני רק רוצה מחברת אמבטיה .
הריקנות שיש בלב אחרי מילים שנעלמו לא דומה לשום דבר .
כמה רציתי לכתוב את המילים ההם .
לראות אותם הופכים לקטע עם לב פועם ונשמה יוקדת ולהבות אש ,
לשמוע את הקצב שהן מנגנות לי ולהתמוגג מהידיעה שאותן מילים הן של כולן אך הרצף שלהן הוא רק שלי .
כמה רציתי שהן יהיו שלי .
הקטע ההוא נשטף במקלחת כמו חול אחרי מקלחת , כמו סבון בריח לבנדר , כמו דמעות של עצב עמוק שזולגות על מרצפת שיש במקלחון ישן .
אך אם יש משהו שלמדתי זה שמילים יכולות לחזור .
בבקשה תחזרו .
אני מבטיחה שאוהב אתכן לעד .
הן עוד לא חזרו .
במקומם צצו מילים חדשות , לא רעות , אז אולי זה דווקא לטובה .
מה איתכם ? מתי/איפה ההשראה שלכם צצה ? :)
YOU ARE READING
~יומן מחשבות~
Randomמשפטים , תמונות , כל דבר שראיתי והרגשתי שבא לי להראות לעולם אבל לא היה לי איפה :) מחשבות בוקר , מחשבות מקלחת , סתם מחשבות משוטטות . מקווה שתזדהו או סתם תצחקו קצת :)
