מי תורם לי קצת השראה ? קצת ? טיפה ? קמצוץ ?
עד שיש לי זמן לכתוב ההשראה שלי מתחבאת , מתחפשת לרוח רפאים ונעלמת .
היא בורחת ממני ואין לי איך לתפוס אותה .
אני צריכה רק לכתוב משהו קטן ,
איזה סיפור שיגרום לי להרגיש טוב ,
יזכיר לי שאני טובה בזה ולא סתם דמיינתי .
אני רוצה לכתוב .
זה נהיה קשה לקרוא ספרים ,
לקרוא את המילים השזורות יחדיו נאספות לפיסקה ולהרגיש את ליבי נמחץ מקנאה וגעגוע .
אני לא רוצה לשכוח איך עושים את זה .
לא רוצה להרגיש חסרת כישרון , חסרת מילים , חסרה .
אני לא רוצה להרגיש חסרה .
כי זה חסר לי כל כך .
קצת מילים , משפטים שיעשו לי מסיבה בלב , דמויות מסוחררות שדרך הסערה שלהן אני אמצא לעצמי שקט .
אולי ההשראה שלי מנסה ללמד אותי לקח .
שנים שהיא מספקת לי סיפורים , מביאה מילים ומטאפורות ורעיונות לדמויות , ואני לא מביאה מחיי כלום .
תמיד זה הם , אנשים לא קיימים שאם אכתוב את סיפוריהם ואמצא להם שם הם יהיו חיים .
השנה התחלתי לכתוב קצת על עצמי .
על תחושות שבאות מתוכי , אפילו הוספתי להם דוגמאות מחיי האמיתיים .
לראשונה נתתי לעצמי להיות דמות שהיא בעצם אני הפתוחה וחסרת המחסומים .
אולי בשביל זה ההשראה מייסרת אותי .
היא רוצה שלא אכתוב רק על אחרים ואתחיל לכתוב גם על עצמי .
עד עכשיו הבעתי את עצמי דרך אחרים , נערים בשמות מומצאים עם מסלול חיים משלהם אבל המשפטים שלהם הם שלי .
הם אומרים את מה שאני בעצם רוצה להגיד , מציגים את התחושות שמתחוללות בי .
לא תמיד זה קשור אליי ,
לפעמים אני רואה רגשות ומחשבות אצל אחרים ומוצאת להם את הדמות המתאימה .
כי אם יש משהו שאני יודעת יותר מהכל זה שרגשות , בעיקר סוערות וקיצוניות , הן דבר מדהים וקסום שצריך לדעת לנצל .
צריך להביע .
צריך לכתוב ולקרוא ולראות ולהראות לעולם או לדף .
צריך לתת להן מקום .
אולי המקום של הרגשות שלי הוא כבר לא בתוך חיים של דמויות מומצאות .
אולי המקום שלהן הוא בגוף ראשון .
אז אני לא צריכה את התרומה שלכם .
אני אסתדר .
אבל אם מישהו בכל זאת רוצה , אני פה לאמץ את ההשראה שלכם .
היא תהיה בידיים טובות .
YOU ARE READING
~יומן מחשבות~
عشوائيמשפטים , תמונות , כל דבר שראיתי והרגשתי שבא לי להראות לעולם אבל לא היה לי איפה :) מחשבות בוקר , מחשבות מקלחת , סתם מחשבות משוטטות . מקווה שתזדהו או סתם תצחקו קצת :)
