משפטים , תמונות , כל דבר שראיתי והרגשתי שבא לי להראות לעולם אבל לא היה לי איפה :)
מחשבות בוקר , מחשבות מקלחת , סתם מחשבות משוטטות .
מקווה שתזדהו או סתם תצחקו קצת :)
אני לא מסוגלת לכתוב כשכל כך כואב . מתחילת השנה כאב לי כל כך הרבה פעמים . כל כך הרבה נשמות .
עוד משפחה . עוד משפחה . עוד משפחה . ועוד ועוד ועוד . שני אחים . שני אחים . שתי אחיות ואימן .
בכל פעם כזאת הלב נשרף והאש לא נכבית כי זה לא נגמר , עוד רגע עוד משפחה תתפרק .
בכל פעם שאני קמה בבוקר אני ממהרת לטלפון לראות שלא קרה כלום , שאין עוד חברים המומים ופגועים , שהלב שלי יכול להירגע מעט .
עוד כמה שעות חג . איך חוגגים ? איך המשפחות המפורקות וכאובות ישבו סביב שולחן חסר ויחגגו ? איך חבריהם ישבו בשולחן מלא ובידיעה שחבריהם לא פה יותר ?
כל כך הרבה אחים שאיבדו אחים וכמה כואב זה לאבד אח . אח הוא חלק עמוק ממך ולאבד אותו זה כואב ושובר ולא ישחרר לעולם כי זה אח או אחות שלך והם לא יגדלו איתך ולא יהיו בחגים ובאירועים ובשמחות ובכאב . החיים שלך ימשיכו ושלהם לא , ואיך גדלים לתוך זה ? איך ממשיכים לחיות ? כשמשפחה שמחה ומוארת של שבעה הופכת לארבעה , איך ממשיכים ? כשמשפחה מאבדת שניים ואחרי חודש נולד אחד , איך אפשר לשמוח כמו שצריך ?
ומפעם לפעם זה יותר כואב . הלב מוצף והדמעות ממלאות את העיניים , כי נשמות ואישיות ועיניים בורקות וצחוק עזבו את העולם והשאירו אנשים מצולקים שבליבם כאב תמידי . ליבם תמיד חסר , לא שלם עד הסוף , לא יודע מנוח , לא שוכח את הנשמה שהייתה חלק מחייו וכבר לא וכמה קשה לחיות ככה .
וכמו תמיד אני מדחיקה כי זה הפתרון הכי טוב שיש למוח שלי להציע כדי להמשיך לקום כל יום ליום חדש בידיעה שהחיים של אנשים אחרים מתפרקים . איך אתם מתמודדים עם כל זה ? אני פה לשמוע .
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לזכר כל הנרצחים , ההרוגים והנפטרים , ולרפואת כל החולים . שלא נדע עוד כאב ואובדן . עם ישראל חי .
