אי אפשר להאמין .
הלב לא מאמין .
אח ואחות נספו בשיטפון .
זה היה אמור להיות רק טיול .
זה כל כך כואב .
הלב מנסה לא להיקרע , אבל איך ?
שני אחים .
שני אחים .
שתי אחיות ואימן .
אח ואחות .
זה לא משנה איך זה קרה .
אולי התרגלנו שהודעות על מות אנשים צפות בחדשות אבל זה כבר לא ניתן לעיכול .
אני לא יכולה לשמוע יותר על אחים ואחיות שמתים .
או על אנשים בודדים .
על תייר שרק בא לבלות בחג ,
על ילד שטובע בבריכה בצימר ,
כמה אפשר לאבד בחג אחד ?
כמה נשמות עולות , לכמה משפחות וחברים חג פסח יהיה יום עצב ?
אני לא יודעת מה אפשר לעשות אבל אני מאמינה שאפשר לתקן .
בואו נהיה אנשים טובים יותר .
בואו נעריך את אחים שלנו .
בואו נחייך לאנשים ברחוב .
בואו ננסה לתקן את הלבבות הכואבים של אנשים סביבנו , וכך גם קצת את ליבנו .
לזכר כל ההרוגים , הנרצחים והנפטרים ,
ולרפואת החולים .
שנדע רק בשורות טובות .
YOU ARE READING
~יומן מחשבות~
عشوائيמשפטים , תמונות , כל דבר שראיתי והרגשתי שבא לי להראות לעולם אבל לא היה לי איפה :) מחשבות בוקר , מחשבות מקלחת , סתם מחשבות משוטטות . מקווה שתזדהו או סתם תצחקו קצת :)
