שמונָה הפכו לשישה שקוברים שניים .
שמונה תמיד ישארו שמונה אבל עכשיו הם שישה כי הם איבדו שניים .
הם יכלו להישאר שמונה אבל הם לא נשארו כי שניים נלקחו .
שניים , אחת ואחד , הביאו לעולם שמונה .
אחד לא יודע ששניים מהשמונה לא פה אבל האחת יודעת .
האחת נשארת חזקה עבור השישה שבוכים על השניים ועבור האחד שעוד לא יודע .
פעם היא הביאה לעולם שמונה אבל נשארו לה מהם רק שישה ואיך אחת מתמודדת בלי השניים ?
איך האחת קוברת שניים ואיך היא מנחמת שישה שהיו פעם שמונה אבל כבר לא ?
איך מנחמים את אחד משמונה שראה את השניים ואת האחד שרועים על הרצפה והסתיר את עיני עוד אחד מהשמונה כדי שלא יראה את הזוועה כמוהו ?
בתוך ליבה הם תמיד יהיו שמונה אבל בבית הם רק שישה והאחד שלה עדיין לא שם איתה .
לאחת יש אחד או אחת בבטן שיצטרף בקרוב לשמונה שעכשיו הם שישה .
השניים יפי הטוהר וטובי הלב לא הגיעו יחד עם עוד שניים ועם האחד לבני ברק .
האחת אומרת "מה יהיה בלי שני המתוקים שלנו ?"
אפס עולה על רכב כדי שמספרים לא יחזרו הביתה למספרים האחרים שלהם .
שניים לא חוזרים וגם עוד אחד שלא מזמן הפך להיות האחד של אחת .
יש יותר מדי אפסים , יותר מדי מִספרים שלא חוזרים הביתה , ואיך מתקדמים ?
איך לא נשארים במקום או חוזרים לאחור אחרי שנלקחים מִספרים ?
הלוואי שלא יאבדו יותר מִספרים .
כי כל מספר הוא נשמה והוא מִספר של מישהו וסביבנו יש יותר מדי נשמות שבורות כי אבד להם מִספר .
לעילוי נשמת הנרצחים ולרפואת הפצועים מפיגוע הדריסה בירושלים .
YOU ARE READING
~יומן מחשבות~
De Todoמשפטים , תמונות , כל דבר שראיתי והרגשתי שבא לי להראות לעולם אבל לא היה לי איפה :) מחשבות בוקר , מחשבות מקלחת , סתם מחשבות משוטטות . מקווה שתזדהו או סתם תצחקו קצת :)
