הילדים של פרסבת'

זואי| אנחנו הורסים את ליאולנד

אתם מכירים את התחושה הזאת, שיש משהו שרק אתם יודעים, אבל אם תגידו אותו לאחרים - כנראה שהעולם יקרוס לתוך עצמו? בדיוק ככה הרגשתי כשאחד הרובוטים בתצוגה של ליאולנד מיצמץ. יכול להיות שרק דמיינתי את המיצמוץ. אולי הוא אמור למצמץ. ניסיתי לשכנע את עצמי בכל מיני הסברים היגיוניים כאלו ואחרים - ג'ייסון מתחיל להשפיע עליי לרעה, אבל תחושת הבטן שלי סירבה להקשיב להיגיון הבריא. הרובוט מיצמץ שנית. ואחריו מיצמץ רובוט אחר.

״דוד ליאו... איך אתה הופך את הרובוטים שלך לכאלו... מציאותיים?״ אמרתי בקול הרגוע ביותר שיכולתי לגייס.

״זואי יקרה, אני פשוט עד כדי כך מוכשר!״

״זה נכון, ליאו הוא המלך.״ קול נשי רובוטי נשמע.

״תקשיבי למה שרש״ל אומרת לך.״

״רש״ל?״

״רובוטית של ליאו, כמובן.״

״אתה באמת מוכשר, דוד ליאו... אני כמעט יכולתי להישבע שאחד הרובוטים מיצמץ אלייך.״ בבקשה, אלים שבאולימפוס, תעשו שהוא יבין את הרמז.

״מיצמץ?״ דוד ליאו אמר והסתכל על אבא שלי. הוא אחז בעט שבכיסו - שהוא, דרך אגב, חרב.

״כן... מיצמץ.״ אמרתי. ארבעה דברים קרו באותו הרגע. אבא ואמא שלי, דודה פייפר, דודה הייזל ודוד פראנק הוציאו נשקים, ג׳ייסון צרח כמו ילדה קטנה, ליאו הבעיר את כף ידו, והדבר המבעית מכולם - אגרוף רובוטי ניפץ את חלון הזכוכית של ליאולנד. הכל קרה כל כך מהר. הרובוטים ניפצו כולם את חלון הזכוכית בתיאום מושלם, ויצאו לחופשי, וכמובן, שכמו בכל סרט אפוקליפטי, הדבר הראשון שרצו לעשות בחייהם כרובוטים שכבר לא כלואים מאחורי זכוכית - היה לתקוף אותי, את ג׳ייסון ואת אמילי. נראה שהם ממוקדים בנו.

המבוגרים שבחדר לקחו אחריות וחסמו אותם. ההורים והדודים שלנו, למרות שרשמית פרשו מחיי הגיבורים, תמיד המשיכו להתאמן מהחשש שמפלצות ימשיכו לרדוף אחריהם או אחרי הילדים שלהם. בלי להשוויץ, ההורים שלי היו הטובים ביותר בקרב. אומרים, שהיחיד שאולי יכל להביס את אבא שלי, הוא ג׳ייסון. אני מתכוונת לג׳ייסון גרייס, אבל ג׳ייסון גרייס מת לפני שנים, וכרגע הוא לא בדיוק יכול להציל אותנו. אחי, ג'ייסון צ'ייס - ג'קסון, ברח למטבח ברגע שהיד הרובוטית הראשונה ניפצה את חלון הזכוכית (יאמר לזכותו שזה באמת היה די מלחיץ - בעיקר לחובבי סרטי מדע בדיוני כמוהו), ובאותו הרגע הוא ישב באחת הפינות שם, רועד ומתאפק שלא לצרוח. 

למרות כל הלוחמים המיומנים והמבוגרים בחדר, הרובוטים היו נחושים בדעתם להגיע אל שלושת הילדים היחידים שבבית. הצלחתי לבעוט כמה מהם ואפילו לשבור לאחד רגל (תרתי משמע. אם אתם תוהים, רגל רובוטית היא נשק מצויין להדיפת, טוב, רובוטים אחרים.)