נ.מ- ג׳יסונג
בימים האחרונים לא אמרתי למינהו מילה אחת.
והוא לא ניסה לדבר איתי...
אבל הייתי עסוק במחשבות עליו כל הזמן.
אני אוהב את מינהו.
אני אוהב אותו. ולא בתור חבר.
אבל אני לא מסוגל להגיד את זה. לא למינהו, ולא לאף אחד אחר.
אני רק רוצה לחבק אותו, אבל אני לא יכול.
הרסתי לעצמי כל קשר שהיה לי איתו בגלל המילים המטומטמות שיוצאות לי מהפה.
אם רק יכולתי להחזיר את הזמן לאחור לא הייתי מנשק אותו.
כי אני יכול להתמודד עם העובדה שאני לא יכול להגיד לו שאני אוהב אותו.
אבל אני לא יכול להתמודד עם העובדה שהוא לא רוצה קשר איתי.
אני לא מסוגל להגיד לו שאני אוהב אותו. אבל אני חייב.
יום אחד אעשה את זה, אני מבטיח.
עד אז... כדאי שאתחיל להתנהג יותר כמו בן אדם הגיוני ולא כמו אדיוט מטומטם שלא יודע מה הוא אומר.
אני צריך להתחיל לשמור על הפה שלי, ולדבר למינהו בכבוד.
אני לא מנסה לנצל אותו. אני מנסה להשיג אותו, מנסה להפוך אותו לשלי, ולטעום ממנו עוד, ועוד.
אבל אני מניח שעד שלא אגיד לו שאני אוהב אותו, אני אמשיך להיות האדיוט הזה שלא יודע מה הוא אומר..
אנחנו אמורים להתאמן על הריקוד של השיר קאמבק אבל לא הייתי מרוכז. דאגתי למינהו. הוא אמר שהוא לא מרגיש טוב לכן לא הגיע לאימון היום.
וגם דאגתי לקשר עם מינהו.. זו גם אחת הסיבות שלא הייתי מרוכז.
לא הצלחתי להפסיק לחשוב על כמה שאני דפוק, והרגשתי כל כך רע עם עצמי..
עד שהיונג׳ין קרא לי.
״ג׳יסונג, אני... אני צריך שתבוא רגע.״ הוא אמר וראיתי את כולם יושבים במעגל על הרצפה.
לא הבנתי מה קרה, אבל ישבתי בין צ׳אנגבין לסונגמין, וניסיתי להקשיב.
היונג׳ין ופליקס התלחששו ביניהם, כולם הסתכלו אחד על השני במבטים מבולבלים ורק צ׳אן נראה כאילו הוא יודע מה קורה.
צ׳אן יודע הכל.
״אוקיי, אז..״ פליקס התחיל לדבר, קולו רעד, והוא נראה מפוחד.
״אני אעשה את זה.״ שמעתי את היונג׳ין לוחש לפליקס.
פליקס הנהן, והיונג׳ין הניח את ידו על ידו של פליקס.
״זוכרים שאמרנו שתמיד נעמוד אחד לצד השני? לא משנה מה?״ היונג׳ין אמר וכולנו הסכמנו.
נראה כאילו זה משהו מאוד רשמי.
״אז... אתם תעמדו לצידי תמיד? וגם לצד פליקס?״
״ברור שכן תגיע כבר לעניין.״ צ׳אנגבין אמר חסר סבלנות וכולם צחקו.
״מה שהתכוונתי להגיד זה...״ היונג׳ין הפסיק לדבר לרגע, ודמעה נזלה במורד הלחי שלו.
זה היה נראה רציני, כמעט כאילו הוא עומד לבשר לנו הוא עומד לפרוש מהלהקה.
״אני התאהבתי, אני לא מתחרט על זה לרגע.״ היונג׳ין אמר בקול רועד, ומעולם לא ראיתי אותו רציני ככה.
וראיתי גם את פליקס מזיל דמעה אבל הוא ניגב אותה מהר.
״היונג׳ין? מה קרה? במי התאהבת? אתה בסדר?״ ג׳ונגין שאל כל כך הרבה שאלות במהירות, ונראה דואג.
״לא... אני- פשוט..״
״גם אני התאהבתי.״ פליקס אמר ובאותו רגע הבנתי.
״לכן החלטנו לספר לכם את זה.״ פליקס המשיך וכולם פערו את הפה שלהם בהלם.
חוץ מצ׳אן שרק רץ לחבק את היונג׳ין ופליקס.
״אתם זוג????״ סונגמין שאל בסקרנות יתרה ונראה נרגש.
היונג׳ין הנהן וכולנו רצנו לחבק אותם גם.
בזמן החיבוק הארוך הזה הבנתי.
היונג׳ין ופליקס ראויים להערצה. אני לא.
אני פשוט פחדן. אבל הם היו מוכנים להגיד את מה שהם מרגישים.
אני לא רוצה להיות פחדן. לא עוד.
אני הולך לעשות את זה.
אני הולך להגיד למינהו שאני אוהב אותו.
YOU ARE READING
Haven (minsung)
Fanfictionאי פעם הרגשתם שיש מקום שאתם בטוחים בו? אי פעם הרגשתם שמישהו באמת אוהב אתכם? ובכן... גם אני לא. אבל זה יהיה שקר אם אגיד שאף אחד לא אוהב אותי. כי מישהו אחד כן, והוא האן ג׳יסונג.
