just an escort girl

~1~

הסתכלתי על החדר שלי, הבגדים הרבים והחושפניים, נעליים רבות ורובן גבוהות, איפור רב, מיטה מלאה כריות, הכל בהיר ויפה, כל אלה הופכים אותי להיות מי שאני, מספרים את חלומותי ושאיפותי.
אני עומדת מול המראה, שיער ארוך וחום שאכשיו צבוע טיפה אחרי הכתפיים ומטה בבלונד, העיינים שלי עכשיו ירוקות מעדשות מגע אבל ברגיל הן בצבע כחול אפור, ריסים ארוכים בזכות מסקרה ושפתיים חושניות ואדומות בזכות אודם, לבושה בשימלת סטרפלס קצרה ושחורה, עקבים גבוהים ושחורים, עגילי חישוק גדולים, צמידים ושרשראות נחים עלי, הכל זהב.
אני לא יודעת עם לשמוח מהמראה הזה או לא, אני כל כך חושנית אבל גם זונתית, שלא תבינו לא נכון אני לומדת משפטים באוניברסיטה יוקרתית בבוסטון, אני חברה בבית אחווה שלפעמים אידיוטי, אבל לא כולם נולדים עם כפית זהב אלה מתאמצים קשה וזה מה שאני עושה.

״את מוכנה, קבעתם בשמונה ואכשיו רבע לשמונה ויש לך עוד נסיעה״ קירה החברה הכי טובה שלי שלפעמים מעצבנת אבל ממש נחמדה אמרה לי מחוץ לחדרי שלמזלי פרטי כי ככה זה בבתי אחווה ״אני מוכנה״ פתחתי את דלת חדרי טיפה בהיסוס כי תמיד היא מחמיאה מידי על הלבוש אבל אני חייבת לה הרבה אז אני חייה עם זה ״מהמם כל כך, הוא בטוח יבקש אותך שוב״ ׳יבקש אותך שוב׳ זה מצחיק הרי תמיד אומרים ׳יקח אותך שוב׳ או ׳אני בטוחה שיהיה דייט שני׳ אבל זה לא דייט אלה מין פגישה עיסקית, הוא משלם לי כסף ואני באה מדברת איתו בחביבות רבה, מקשיבה לפלירטוטים שלו, נהנת מהמסעדות והמוזאונים היוקרתיים שלוקחים אותי בחינם כמובן, כולם יוצאים מרוצים וכמובן אין בזה שום סקס אפילו לא נשיקה או מגע קרוב מידי.
״הכל בסדר?״ קירה שאלה אותי, מוציאה אותי ממחשבותי ״כן, אני חייבת ללכת ביי״ חיבקתי אותה ויצאתי מהבית אחווה שלי שהוא גם של הבנות היפות והמעצבנות של הקולג' והלכתי למכונית שלי נוסעת משם.
זה עסק של כמה בנות, כל אלה שקשה להן לשלם, אני בת 21 ואין לי מערכת יחסים כמובן כי זה לא ממש קל אם כל פעם אני יוצאת לפגישות, זה כיף, לפעמים בקבוצה ולפעמים לבד, אבל לבד זה יותר יקר ואני כמובן מאושרת כי הרבה פעמים מבקשים אותי לבד, כאלה שכבר היו איתי.

הגעתי למסעדת מלון ארבע העונות, מחנה את המכונית שלי ונכנסת פנימה.
הלובי יפיפה ומואר, מנורות ארוכות ורבות מאירות אותו, ליד הקירות יש ספסלים נוחים לשבת, עדיין לא הייתי פה חשבתי לעצמי ״כן גבירתי?״ אישה נחמדה בערך בגילי שואלת בנועם ״אהה כן, אני צריכה להיפגש עם מר הייל״ אני אומרת לאישה והיא בודקת ברשימת ההזמנות ״מכאן בבקשה״ היא מחווה בידה לעבר המסעדה ואני נכנסת אחריה ומתיישבת בשולחן שאמרה לי.
אני מסתכלת על השולחן ורואה גבר יפיפיה בערך בסוף שנות העשרים לחייו, שיער שחור טיפה פרוע, עיינים כחולות עמוקות כמו ים אחרי סערה, עורו בהיר, הוא נראה גבוה, הוא מהמם ״מר הייל״ אני אומרת בביטחון ״אין צורך ברשמיות, קיראי לי ג׳ייק״ הוא אומר, מנומס בדיוק כמו שקירה אמרה ״אני מלודי טייט״ אני אומרת ומתיישבת בכיסא מולו ״אז מלודי מה מביא אותך לכאן״ הוא אומר מנסה לנהל שיחה, מישום מה זה מרגיש לי שקשה לו אך קירה אמרה שהרבה פעמים הוא מבקש בנות ואת זה היא שמעה מעוד בנות וגם לפי מה שהבנתי כולן מאוד נהנות בחברתו ״איזה תשובה אתה רוצה לקבל״ אני אומרת טיפה בחוצפה וטיפה בחושניות ואולי גם בסקרנות ״את האמת כמובן״ רוצה אמת ניתן אמת ״אני צריכה את הכסף וגם הבילויים האלה מאוד חביבים עלי״ אני אומרת ובדיוק המלצר מגיע ״מה תירצו״ הוא שואל ״מה תירצי״ ג׳ייק אומר לי יותר משואל ״תזמין אתה״ אני אומרת ״אוקי אז ניקח פעמיים סלמון מעושן עם פירה ובקבוק יין לבן בבקשה, ושיהיה יוקרתי״ הוא אומר ורואים שהמלצר הבין שהוא אדם עמיד ״כן אדוני, גבירתי״ הוא מהנהן לשנינו והולך ״מקווה שעשיתי בחירה טובה באוכל״ ״או עשיתה בחירה מצויינת״ אני אומרת לו והוא מגכח ״אז במה אתה עוסק ואם אפשר לשאול בין כמה אתה״ אני שואלת אותו כמו שאני תמיד עושה, שומעים את המיומנות בקולי ״אני בן 27 ואני עוסק בפיתוח והייטק וגם בנדל״ן, ואת״ הוא אומר כמוני במיומנות כאילו עשה את זה אלפי פעמים ״אני בת 21, אני לומדת משפטים באוניברסיטת בוסטון״ אני אומרת לו ״אה ועוד משהו מאיפה אתה״ אני אומרת כאילו שכחתי משהו ופתאום נזכרתי וזה גרם לי ולו לגכח ״אני מניו יורק אבל באתי לפה בענייני עסקים ואני תמיד אוהב לסעוד בחברת נשים יפות ואלגנטיות כמוך״ הוא אומר ואני מסמיקה טיפה ומנסה להסתיר את זה, אני רואה שעולה לו חיוך קל על הפנים ״זה לא מפריעה לחברה שלך״ שיט, אכשיו הוא יבין שאני חושבת שהוא פשוט יפה ובטוח שיש לו חברה, הוא טיפה מגכח דבר שהוא כנראה אוהב לעשות ואומר ״לא מלודי, אין לי חברה, אני לא ממש בעיניין של זוגיות״ הוא אומר ואני לא ממש מצליחה להבין את זה, כאילו יש פה משמעות נסתרת, אני מתעלמת מכך וחוזרת להביט בעיינים שצבען זה כמו הים אחרי סערה ״אז אממ עם מי אתה נמצא בניו יורק, אתה גם ׳משכיר׳ בנות״ אני אומרת, טיפה חוששת, אני אף פעם לא ככה, אני תמיד סקסית ובטוחה ״את משעשעת אותי מיס טייט, לא, אני לא ׳משכיר׳ נשים״ הוא מחייך ונראה מאוד משועשע מהתיאור שלי ליחסים בניינו ״אני לא מבינה מה משעשע״ אני אומרת ומנסה להישמע פגועה ״אני לא יודע, אני פשוט משועשע״ הוא אומר עם חיוך קל על פניו ואני טיפה צוחקת, מנסה להסתיר שגם אני די משועשעת מכל העיניין.
אנחנו ממשיכים לדבר וליצחוק, אני חושבת שזו אחת הפגישות המהנות שהיו לי, למרות שלא נפגשתי עם אף אחד יותר מפעמים אני די אשמח אם איתו תהייה שלישית, האוכל שלנו מגיעה והמלצר מניח אותו על השולחן, שולח הינהון קצר והולך ״יין?״ ״בשמחה״ אני אומרת וג׳ייק מוזג יין לכוסות שלנו ״בתאבון״ ״אתה ממש רישמי אה מר הייל״ אני אומרת לו טיפה בהתנשאות, מזויפת כמובן והוא מגכח, שוב, אני לא עד כדי כך משעשעת ״אני משתדל״ הוא אומר ואני מחייכת טיפה ״בתאבון״ אני אומרת וטועמת מהסלמון, הוא טעים להפליא ״זה מצויין תודה״ אני אומרת והוא מחייך, נראה מרוצה מעצמו ״אני שמח מיס טייט״ ״בבקשה תקרא לי מלודי או מלו (זה נשמע ככה מאלוו אבל רושמים מלו), לא צריך את כל הרישמיות, אדם ש׳משכיר׳ נשים לארוחת ערב צריך להיות פחות רשמי״ אני אומרת לו, טיפה חוששת מתגובתו ״ברגיל אני ממש לו ככה מיס טייט, אני לא רשמי וגם טיפה שתלטן אפשר לומר, אני פשוט לא פגשתי מישהו כמוך, הכוונה שאת אלגנטית ורהוטה אני רק רוצה להחזיר לך באותו מטבע״ שיואו, אז זה לא רק אני, זה קצת כמו פגישת עסקים ״האמת שזה נחמד, לא לפלרטט כל שניה, פשוט לדבר בצורה אלגנטית״ אני אומרת לו והוא נראה כאילו חיוכו ירד לשנייה ״או מלודי, אני יכול להיות מאוד פלרטטני ושובב אם אני רוצה״ הוא אומר ושוב אני לא מבינה למה הוא מתכוון, כאילו יש לזה עוד משמעות.
אנחנו ממשיכים לאכול ולדבר על עבודה ולימודים ולפעמים הוא טיפה ׳שובב׳ כמו שהוא אומר ואני מחזירה לו שוב כמו שהוא אומר ׳באותו מטבע׳ ״תאכלי״ הוא מצווה ואני אוכלת, לא מבינה מה זה חשוב לו ״את רזה מלודי, את צריכה לאכול״ אני באמת רזה, אני מנסה להישאר יפה זה חשוב בשביל העבודה.

אנחנו מסיימים והוא מלווה אותי אל האוטו ״הייתה לי פגישה נהדרת איתך מיס טייט, אני אשמח עם ניפגש מחר״ הוא אומר ובתוך תוכי אני מאושרת אך עצובה שהוא חזר לרישמיות ״גם לי איתך״ אני אומר והוא נותן לי מעטפה ״זה בשבילך, להתראות״ הוא הולך משם, משאיר אותי לבד.
אני נכנסת לאוטו שלי ורואה כמה כסף יש שם 3000 דולר, הכי הרבה שקיבלתי עד אכשיו זה 2400 דולר וזה הרבה יחסית לעובדה שאני איתם גג ארבע שעות והם לוקחים אותי למקומות יוקרה, קונים לי אוכל יקר או לוקחים אותי למוזאון מפואר וגם לא מנשקים אותי או שוכבים איתי, כמו שאמרתי זה משתלם.
אני מסתכלת במעטפה, לא מבינה למה הוא שם הרבה כסף, אני לא הייתי ממש שובבה וכאלה אני הייתי כאילו זה פגישה עיסקית, משהו בו הלחיץ אותי, אני אף פעם לא כזו.

זה הפרק הראשון, אני ישמח לשמוע דעות טובות ורעות
אליסון