פרק 2: פקס

703 34 181
                                    


מומלץ לשמוע תוך כדי קריאה:
Gone- rose

*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*

פיץ נאנח מתסכול, הוא ציפה שהמסיבה תהיה מסיבה אלגנטית ומכובדת כמו שאלפים אמורים לעשות. אבל במקום זה הוא קיבל מסיבה פרועה ושמחה שלא הצליחה לכבד אף אחד. אפילו המוזיקה הייתה מוזיקה אנושית, כמה מגעיל.

היו שם גם אנשים שלא ממעמד האצולה. איך הוא- פיץ וואקר הגדול, מי שגילה בגיל הכי צעיר יכולת טלפתית (חוץ מסופי המגעילה) צריך להיות במסיבה עם אנשים ממעמד פועלים. זה לא בשביל הכבוד שלו.

הוא קיווה לפחות שהאוכל בסדר, שתהיה לו סיבה לבוא למסיבה המאוסה הזאת. הוא התקדם לכיוון שולחן האוכל. היו שם נימוחיות! סוף סוף משהו נורמלי! ונשארה רק נימוחית אחת בטעם שוקולד ומנטה.

בדיוק כשהוא הושיט את היד שלו כדי לקחת את הנימוחית יד אחרת נשלחה אליה וחטפה אותה.
*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*

דקס פשוט נהנה מהמסיבה! הוא רקד את חייו על רחבת הריקודים וביצע את התנועות הכי טובות שלו. יצא לו לדבר עם אנשים שהוא לא דיבר איתם והחלק הכי טוב- המוזיקה הייתה מוזיקה אנושית.

אם לדקס היה משהו אחד קטנטון פצפון שהוא הסתיר מסופי זה שהוא שמע את כל השירים באייפוד שלה לפני שהוא החזיר לה אותו מתוקן. ועכשיו חלק מהשירים היו ברקע והוא נהנה מהם.

באותו הערב ההורים שלו גם השגיחה על השלישייה ולא הוא (סופסוף!) אז היה לו ערב שלם לעשות מה שבאלו!

אחרי כמה סיבובים של ריקודי שורות הבטן שלו התחילה לקרקר... הוא הלך לשולחן הכיבוד והמבחר שהיה שם היה פשוט עצום. אבל מה שהכי גרם לו לרייר הייתה הנימוחית בטעם שוקולד ומנטה. הוא לקח אותה ודחף אותה ישר לפה שלו.

"מה אתה חושב שאתה עושה?" פיץ אמר לו בכעס "אתה לא רואה שאני הייתי פה קודם?"

"פעם אחרונה שבדקתי לא היה על הנימוחית הזאת את השם שלך" דקס אמר לו בהתרסה.

"אבל אני באתי לקחת אותה קודם" פיץ אמר לו בעצבנות "ואתה ראית אני בא לקחת אותה" הוא אמר ודקס גלגל את עיניו.

דקס הלך לשולחן המשקאות ולקח בקבוק של מיץ לאשברי.

"הנה, הבאתי לך מיץ. בתקווה שזה אולי יעודד אותך" הוא אמר לו והושיט לו את המיץ "עכשיו ברשותך אני הולך לחפש את סופי ולבקש ממה שתשים אולי איזה שיר של בלאק פינק"

"רגע, אתה אוהב את בלאק פינק?" פיץ שאל אותו "זאת הלהקה האנושית האהובה עליי"

"ומאיפה פיץ וואקר האחד והיחיד מכיר את בלאק פינק?" הוא שאל אותו.

"כשאבא שלי גרר אותי למשימות חיפוש המעצבנות שלו- מה שלא סבלתי כי זה גרם לי לפספס לימודים. הוא שלח אותי למקום שנקרא דרום קוריאה לחפש את סופי. כשהייתי שם נכנסתי בטעות להופעה שלהן והן היו מדהימות!"

"אז בוא נחפש את סופי" הוא אמר לו והם התחילו לחפש אותה.

אחרי שהם חיפשו אותה בכל החצר ולא מצאו הם החליטו להיכנס לאחוזה. הם חיפשו בסלון, במטבח. אפילו בחדרים של גריידי ואדליין. היא לא הייתה אפילו שם. הם עלו לחדר שלה והציצו דרך הדלת פנימה.

"נראה שמישהי עסוקה" פיץ לחש לדקס כשהם ראו את סופי וויילי מתמזמזים, ודקס עשה קולות שקטים של הקאה.

"בוא נלך לחפש מישהו אחר שאולי אחראי על המוזיקה" דקס אמר לו וגרר אותו מהמחזה הדביק.

כשהם יצאו וחיפשו עוד קצת הם מצאו נערה גבוהה עם עקבים שחורות. שמלה קצרה שחורה ומנצנצת ושיער מקורזל שהחזיקה משהו שהיה נראה כמו מקשר רק יותר גדול. זאת הייתה סטינה.

"את אחראית על המוזיקה?" דקס שאל אותה בתדהמה.

"כן, אל תיראה כל כך מופתע דיזני" סטינה אמרה לו "ואיך אני יכולה לעזור לכם זוג יונים?" היא אמרה להם בזמן שהם הסמיקו.

"אנחנו לו זוג" פיץ ישר פלט. מה שגרם ללב של דקס לכאוב טיפה. אבל הוא היה חייב להתכחש לכך. בחור כמו פיץ וואקר אף פעם לא ירצה מישהו כמוהו... הבן של התאמה גרועה.

"בכל מקרה את יכולה אולי לשים שיר או שניים של בלאק פינק?" דקס שאל אותה "פליזזזזזז" הוא התחנן אליה.

"טוב נו בסדר" היא אמרה לו וגלגלה את עיניה "חכו עוד דקה בערך ואני אכניס איזה שיר"

ובדיוק כמו שהיא אמרה נשמע פתאום השיר kill this love ודקס ופיץ קראו את הרחבה. אחרי זה שניהם התעייפו וחיפשו מקום לנוח.

הם מצאו מקום כזה על איזה ספסל מתחת לאיזה עץ הרחק מהמסיבה. פיץ יש נרדם ואחרי כמה זמן הראש שלו היה על הכתף של דקס.

דקס הסתכל על הנער היפה, השיער הגלי הכהה שלו היה מסודר ללא רבב והוא רק דמיין את עיני הטורקיז המהממות שלו והוא הרגיש את הפרפרים בבטן שלו. הוא לא הצליח לעצור את עצמו. הוא ליטף את לחיו של פיץ.

"אני אוהב אותך" פיץ מלמל מתוך שינה. והם נרדמו ביחד.

*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*

אז מה דעתכם על הפרק? אהבתם או לא? אני ממש אשמח אם תתנו חוות דעת (אפילו לא טובה זה בסדר) כי אני עבדתי על זה ממש קשה.

החלטתי להעלות את הפרק כי נחשו מי טסה מחר בלילה לפריזזזז!

*הפרק נכתב בתקופה מוזיקת של בלאקפינק אז עמכם הסליחה*

שיפים מזעזעים משומרת הערים האבודות! Where stories live. Discover now