פרק 9: מזל טוב

255 19 83
                                    

מומלץ לשמוע תוך כדי קריאה:
Light switch- charlie puth

*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*&*

עוגה- יש, בלונים- יש, קישוטים- יש, קריוקי- יש, חטיפים- יש, ליקריץ שחור בשביל טאם- יש. עכשיו כל מה שחסר זה שיגיעו האורחים.
הוא ידע שאלפים לא חוגגים ימי הולדת אבל מאז שסופי סיפרה לוואלין על ימי הולדת הוא רצה לנסות לעשות אחת כזאת בעצמו, הוא הלך להורים שלו וחקר בדיוק מה היה תאריך האתחול שלו. הוא רצה לנסות פעם אחת בשנה לחגוג משהו בשביל עצמו.

"פתוח" וואלין צעק למשמע דפיקה בדלת. הדלת נפתחה וג'נסי- החבר הכי טוב שלו, עמד בכניסה.

"היי אחי" וואלין אמר, חיבק את ג'נסי וטפח על שכמו.

"היי ברו" הוא אמר והחזיר לו טפיחה "נראה שאני הראשון"

"נכון, תרגיש בבית" וואלין אמר והחווה של שטח הסלון. נראה שג'נסי לקח את הביטוי הזה ממש ברצינות. הוא העיף את מגפיו מרגליו, נמרח על אחת הספות ושם את רגליו על השולחן. מה שגרם לוואלין לעוות את פניו.

"שמעתי מה שקרה" וואלין אמר לו במבוכה. "עם מרוקה ומראלה..." הסיפור של ההתערבות שהן התפשט מהר מאוד בפוקספייר וגרם לג'נסי להרבה מבוכה. לא שהיה להן אכפת.

"אה אלו" ג'נסי אמר בעצב "עזוב. הן לא משנות"

"אה" וואלין אמר במבוכה.

דפיקה בדלת ביתו קטעה את שיחתם המביכה. אלו היו סופי וויילי- שמאז המסיבה של סופי הפכו להיות הזוג המלכותי של פוקספייר. מה שלא עצר אותם מלהיות הזוג הכי דביק בהיסטוריית היקום.

"היי וואלין ומזל טוב!" סופי אמרה לו ונתנה לו מתנה עטופה בנייר כסוף "אני שמחה לראות שהחלטת לחגוג יום הולדת"

"תודה רבה" הוא אמר ולקח ממנה את המתנה "תרגישו בבית" הוא אמר.

אחרי סופי וויילי גם לין, מראלה, מרוקה וסטינה הגיעו. אחריהן דקס וקיף הצטרפו גם הם. הסלון של ביתו התמלא בקולות פטפוט וצחוק.

עוד דפיקה נשמע בדלת "יאחתיייי" ביאנה רצה לכיוון הבנות בלי לחכות לתגובתו של וואלין, ופיץ הנבוך נשרך מאחוריה.

"אומייגד חיימי איך התגעגעתי אלייך" לין ענתה וחיבקה אותה.

הבנות התחילו לשוחח בצווחות קטנות והוא גלגל את עיניו, הוא אף פעם לא הצליח להבין בנות.

הוא ספר את האורחים וכולם היו שם. חוץ ממישהו אחד- טאם. הוא ידע שהם היו די מסוכסכים לפני כמה זמן. אבל למה זה גרם ללב שלו להתכווץ ככה? הוא ידע שטאם כנראה לא יבוא. אבל זה עדיין גרם לו קצת להתאכזב.

"מי מוכן להתחיל את המסיבה הזאת!" ביאנה הכריזה בהתלהבות.

"לא אני" ג'נסי רטן במלמול. אבל וואלין עדיין הצליח לשמוע אותו.

שיפים מזעזעים משומרת הערים האבודות! Where stories live. Discover now