ג׳יסונג ידע שהיום הבוס החדש מגיע.
באיזה שהוא מקום הוא הרגיש מדוכא, כי לא בחרו בו להיות הבוס, אלא הביאו מישהו לא קשור.
אבל הוא לא נתן לזה להשפיע עליו.
עכשיו המטרה שלו, היא לגרום לבוס החדש לעוף משם.
——————
היום התחיל רגיל.
צ׳אנגבין וצ׳אן יושבים בפינה הקבועה שלהם בקפיטריה של המשרד.
ג׳יסונג הצטרף אליהם.
״שמעתי שהבוס החדש זײַן רציני.״ צ׳אן לחש וג׳יסונג גלגל את עיניו.
״שמעתי שיש לו קינק לשליטה ושיט כזה..״ צ׳אנגבין הוסיף וג׳יסונג גיחך.
״מה כל כך מצחיק?״ צ׳אן שאל ונראה מעוצבן.
״אני לא מבין למה אתם מדברים על הפטיש של הבוס החדש, במקום להתרכז בעבודה.״ ג׳יסונג ענה ולקח ביס מהאוכל שלו.
״נו באמת האן ג׳יסונג... אתה היית מת להיות זיין כמוהו.״ לאחר שצ׳אן אמר את המשפט הזה ג׳יסונג החל להסמיק.
״לא אני לא.״ הוא ענה לבסוף.
״לא היית רוצה להשיג בחורות כל יום?״ צ׳אנגבין שאל וג׳יסונג קם מהשולחן בעצבנות.
״לא, לא הייתי רוצה.״ ג׳יסונג ענה להם בפעם האחרונה והלך משם.
לא רק שהוא בעצבים על כך שהוא לא נבחר להיות הבוס החדש, עכשיו הוא בעצבים כי צ׳אן וצ׳אנגבין מהללים אותו על כך שהוא ״זיין״.
לאחר כמה דקות, ג׳יסונג כבר נרגע.
אבל הוא קיבל הודעה, הודעה שגרמה לו לרתוח מקנאה וזעם.
זו הייתה הודעה בקבוצה של האנשים הבכירים בעבודה.
ג׳יסונג פתח את ההודעה, וגילה שהוא צריך להיות בעוד חמש דקות בשיחה עם הבוס.
הבוס קרא לזה ״שיחת היכרות.״
ג׳יסונג הרגיש שהוא חזר לכיתה א׳.
אבל רצה להיות במקום הבוס.
הוא רצה לעשות את השיחות האלה בכדי שיוכל להשוויץ לחבריו שהוא בעמדה יותר גבוהה מהם.
בכל מקרה, הוא ידע מה הוא הולך לעשות.
הוא הולך להרוס את הבוס החדש, הוא יגרש אותו משם ויהרוס לו את הקריירה.
הוא זה שהיה אמור להיות הבוס.
ג׳יסונג נכנס לחדר של הבוס, היה כתוב מחוץ לחדר ״לי מינהו״
לפתע בחור שגבוה מג׳יסונג, אבל רק בקצת הופיע מולו.
שיערו היה סגול לילך,
הוא לבש סקיני ג׳ינס שחור, חולצה לבנה ומגפיים אופנתיות.
הוא גם לעס מסטיק בצורה הכי מגניבה שג׳יסונג ראה מימיו.
״ה-היי.״ ג׳יסונג אמר ללי מינהו - הבוס שלו.
״האן ג׳יסונג?״ מינהו שאל בקול נמוך וגרם לג׳יסונג להנהן ולהביט בו בהפנוט.
״בפעם הבאה תדפוק על הדלת, אבל אתה מוזמן להכנס.״ מינהו אמר בקול רשמי וגרם לג׳יסונג להזכר שהוא כועס.
הוא נכנס לתוך החדר, רואה תמונות יפות של אנשים, וציורים של צמחים על הקירות.
׳מתי הוא הספיק לארגן פה את הכל מחדש?׳ ג׳יסונג שאל את עצמו בזמן שבוחן את המשרד.
ג׳יסונג ישב מול מינהו.
ומינהו חייך חיוך חם ונעים.
מה שגרם לג׳יסונג להתעצבן עוד יותר.
״ספר לי על עצמך.״ מינהו אמר בזמן ששם משקפיים מרובעות עליו.
״מינהו, אני יודע שאתה הבוס, אבל אל תגיד לי מה לעשות.״ ג׳יסונג אמר בטון כועס.
״האן ג׳יסונג, אני מבין שאתה כועס, אבל אני הבוס, ואני זה שנותן את הפקודות.״ מינהו ענה בקול שליו.
״אני הייתי אמור להיות הבוס! אתה הגעת משום מקום והרסת לי את התוכניות!״ ג׳יסונג צעק. הוא אפילו לא ידע מי יושב מולו, אבל מה שהכי עצבן אותו שזה בכלל לא הזיז למינהו.
״אני מציע שתבוא אליי אחרי העבודה, לכוסית, ונסדר את העניינים.״ מינהו אמר לג׳יסונג וחייך אליו חיוך נחמד ונעים.
״ולמה שאבוא?״ ג׳יסונג שאל בזמן ששילב את ידיו בעצבנות.
״כי אני חושב שנוכל לדבר על הנהלה משותפת, מה אתה חושב על הרעיון?״
״זה.. רעיון נהדר!״ ג׳יסונג ענה בשמחה.
הוא הרגיש שמח, כבר ביום הוא מצליח לגרום לבוס שלו להכנע?!
זה הולך להיות קל להעיף אותו לגמרי.
״בשעה 19:00 ניסע לביתי. נתראה מאוחר יותר ג׳יסונג.״ מינהו אמר וג׳יסונג הנהן, קד, ויצא מהחדר.
—————-
אני יודעת שזה פרק גרוע אבל תמו לפאנפיק הזה צ׳אנס פליז😭
YOU ARE READING
Yes, sir
Hayran Kurgu״של מי אתה האן ג׳יסונג?״ ״אני שלך.״ ״לא נראה לי ששמעתי נכון... של מי אתה?״ ״שלך, אדוני.״
