חטאי העבר

פרק ~16~ אווה

-I'm, looking at you
I'm thinking now I gotta make room
In my head, in my home, in my bed-

-Make Room-

״תארזי לה תיק היא עפה מכאן!״ השאגה של אבא מהדהדת בין קירות החדר ובעולמי הקטן הכל כל כך גדול. ממש עצום.
אבא ענק, אמא לצידו ואני צמודה לקיר קטנה כל כך מנסה להעלם אל תוך הקיר. הדמעות שוטפות את עיניי בזמן שאבי זורק את בגדי מהארון משליך הכל לרצפה. דון ממהרת להרים ולאסוף אותם בידה. היא מביטה בי בצער שאוכל אותי מבפנים.
״מה עשיתי?״ שאלתי אותה בבכי.

קפצתי מהמיטה בבהלה מרגישה בזיעה קרה מטפטפת ממני.
הבטתי בחדרי בשקט צורם. ״זה רק חלום.״ לחשתי עוצמת עיניי ונשכבת בבת באחת שוב. חלום מטופש.
אחרי דקות בודדות שליבי הספיק להירגע התרוממתי מהמיטה וניגשתי אל הדלת. לקחתי בגדים נקיים בידי צעדתי בדממה אל חדר האמבטיה ונתקלת באבי במסדרון.
״אוולין?״ אבא מביט בי בשאלה. מצמצתי עדיין שרוייה בשינה.
״אני נכנסת להתקלח.״ מיהרתי לומר משפשפת את עיניי.
אבא מסיט את שיערי מפניי ומתבונן בי בדאגה.
״קרה משהו? את מעט חמה.״ אומר שמניח את ידו על מצחי.
״רק חלום..״ אמרתי.
״את בטוחה?״ שאל.
הנהנתי, ״אני אתקלח וזה יעבור.״
״תרצי שאשאר איתך בחדר?״ שאל וגרם לי להביט בו מופתעת.
״כמו ילדה קטנה שמפחדת ממפלצות?״ שאלתי עם חיוך.
אבא העלה חיוך על שפתיו. ״אני פשוט רוצה שתרגישי בטוחה.״
הנהנתי. ״אני בסדר.״ השפלתי את מבטי מתביישת שהוא היה הכוכב הראשי בחלום. הוא לגמרי מתנגש במציאות.
״אני אחכה לך..״ אמר.
הבטתי בו בשאלה. ״עכשיו לילה אבא.״
״יש לי כמה מיילים לשלוח אשב על אחד הכיסאות בחדרך.״ חייך מנשק את מצחי.
התבוננתי בו צועד בהמשך המסדרון והרגשתי חמימות קטנה.
הוא לא שונא אותי.
אני לא יודעת למה אני בוכה בזמן שאני שוטפת את גופי.
אבל אני בוכה. אני בוכה ומייללת כמו ילדה קטנה. אני מרגישה לבד. וחשה בפחד. אולי המילים של אבא גרמו לכל זה.
כי הוא רוצה שאגיש בטוחה. או שאולי הכל צף בגלל שפגשתי את סמית קודם לכן. הוא ערער אותי לחלוטין. ניגבתי את עיניי והתלבשתי בזריזות.