חטאי העבר

פרק ~32~ נגיעה מגן עדן

-And you loved me
I could feel it
'Cause I loved you
Can't eclipse it
It goes on I love
It goes on Still love you-

-Jamie McDermott-

~אוולין~

״חשבתי שהבנים כבר יגיעו..״ אדריאנה אומרת בזמן שאנחנו יושבות בתחנת האוטובוס. ״לא נורא נצא בנפרד כך אף אחד לא יחשוד.״ אמרתי ואחזתי בתיק שלי בחוזקה. אני לא רוצה לנסוע בלעדיו. לקחתי נשימה עמוקה. אני לחוצה מדי.
״טוב בואי נעלה על האוטובוס.״ אדריאנה קמה.
״הם גם ככה יגיעו לשם בזמן.״ הרגעתי אותה ואת עצמי שהתיישבנו באוטובוס.
״כן נכון..״ אדריאנה משעינה את ראשה על הכיסא.
״את לחוצה?״ שאלתי ונשמתי עמוק.
״מה? למה שאהיה לחוצה?״ היא הביטה בי בשאלה ״את לחוצה?״
הרמתי את כתפיי ונשמתי עמוק. ״אולי קצת..״
״אין לך ממה זה הולך להיות כיף.״ חייכה.

נשפתי ״אני וגבריאל בטח.. את יודעת.״
״את לוקחת את הגלולות כבר נכון?״
הנהנתי ״כן..״
״אז את מפחדת?״ אדריאנה שאלה תוהה.
מצמצתי, ״אין לי ממה לפחד. אני סומכת עליו אבל את יודעת פשוט אני לא רוצה להיות מביכה או משהו.״
״את לא מביכה אוולין, את מושלמת כמו שאת.״
הנהנתי, ״הוא גם לא התקשר זה לא מוזר? הוא אמר שהוא ידבר איתי לפני.״ מלמלתי.
״אולי הם עסוקים או משהו.״ אומרת מוציאה את הנייד שלה.
״למי את מסמסת?״ שאלתי.
״שולחת לריי אם הכל עובר כמו שתכננו.״ אמרה מתעסקת בנייד.
הרמתי גבה, ״כמו שתכננו?״
אדריאנה הרימה את ראשה והביטה בי. ״אמ.. את יודעת הטיסה וזה.״
״אע״ אמרתי ונשענתי חזרה על הכיסא.

בזמן שחיכינו לקריאה למטוס כבר התחלתי להילחץ.
״אולי תשבי בכיסא?״ אדרינה שואלת שוב והביטה בי.
״הם לא כאן! הטיסה בעוד חצי שעה!״ אמרתי.
״אני בטוחה שהם בדרך.״ היא מתופפת עם רגלה על הרצפה בחוסר סבלנות.
נשפתי וחזרתי להביט על המדרגות בתקווה לראות אותם שם. ״טוב הם לא כאן וגבריאל לא שלח לי הודעה אחת.״ הרמתי אצבע. ״הוא גם לא עונה לי.״ מלמלתי מוטרדת.
התיישבתי לצידה. ״את חושבת שהוא זרק אותי?״ אני שואלת בחשש.
״אוולין כדי תפסיקי.״ היא נאנחת. נעמדתי על רגליי והבטתי בה בדאגה.
מה אם הייתה תאונה? מה אם...? הסרט עם אוליו חוזר לראשי ובחילה מתהפכת בבטני.
״אני הולכת לשירותים וכבר באה.״ אמרתי ומיהרתי ללכת.

ניגבתי את שפתיי רכנתי מעל הכיור נושפת ומביטה במראה מולי. אני מנגבת את הדמעות שעל לחיי ומעלה חיוך על שפתיי. לוקחת נשימה עמוקה. זאת רק טיסה.. וגבריאל בטח בסדר גמור.
יצאתי חזרה לכיוונה של אדריאנה והבחנתי בבנים.
הקלה הציפה אותי אך שהבחנתי בבחור לצידו של גבריאל נעצרתי.
הם לא מבחינים בי ומדברים עם אדריאנה.
קריסטל. אחיו הצעיר של גבריאל. זה שלא יכול לסבול אותי.
למה הוא כאן בכלל? איגרפתי את ידיי והידקתי את הגקט על גופי יותר. התקדמתי ונעמדתי לצידה של אדריאנה מנסה להיעלם מאחוריה.
״היי ריי.״ חייך לעברי ודחף את גבריאל במרפקו.
גבריאל נראה מוסח מעט. הוא הביט בי עם חיוך מוזר על שפתיו.
החזרתי לו מבט שואל אך הוא התעלם והתרכז באחיו שנראה זועף.
התעלמתי מקריסטל וחיטטתי בתיק שלי על הכיסא בניסיון להתחמק מהמבוכה הזו.
הוצאתי בקבוק מים ולקחתי כדור לכאבי ראש.