חטאי העבר

פרק ~34~ רגע אחד לפני

-My life is a deep puddle of mud. And he pulls me back to him every time.-

~אוולין~

״בכית.״ גבריאל מתיישב על המיטה ומביט בי. סגרתי את דלת חדר הרחצה וניגבתי את שיערי הרטוב במגבת.
״לא נכון.״ אמרתי והנחתי את המגבת בצד. הוא נעמד והתקדם אליי. ״אוולין אני מצטער.. אני.״ הוא נשף ונראה לגמרי מבולבל. ״אני פשוט לא רוצה לראות אותך סובלת בגללי.״
״בגללך?״ שאלתי תוהה למה הוא מתכוון. ״בגלל אבא שלי.״ הוא השפיל מבט. חייכתי אליו, ״לא בכיתי בגללו.״ שיקרתי.
״אוולין אני יכול לעמוד בזה את לא צריכה לשקר.״ התווכח.
הרמתי את כף רגליי לפניו. ״רואה את הבלוטה הסגולה?״ שאלתי אותו והוא הביט ברגלי בשאלה.
״חטפת מכה?״ שאל.
״נפל עלי הסבון באמבט..״ נשפתי ״זה כואב ברמות.״ שקר זה קרה לפני כמה ימים. אבל באמת בכיתי.
גבריאל מביט בי בזעף. ״את צוחקת עלי? נראה לך שאני מאמין לזה?״
חייכתי אליו ומשכתי את החולצה שלי מעלה חושפת בפניו את העור מעט מעל הטבור. ״רואה את הצלקת הזו?״ הצבעתי על הפס הדק בעורי. גבריאל הביט בי בשאלה.
״קיבלתי אותה מגבינה.״ אמרתי רצינית לגמרי. גבריאל הניח את ידו על פניו. ״אוולין..״
״באמת!״ לפני שנתיים אני ואוליו הלכנו לסופר ואז נחתכתי שנשענתי על מדפי הגבינה!.״
״את צוחקת עלי?״ הוא מתאמץ לא לעלות חיוך על פניו.
״לא, זה כאב ברמות תדע לך שהאריזות שם גרועות ואפילו הגשתי תלונה...״
גבריאל צוחק בקול רם. ״אין לי מזל ..לרוב.״ הודתי באמת.
״יש לך מזל.״ חייך ונישק את שפתיי.
התיישבתי על המיטה ונעלתי נעליים. ״אח שלך נחמד שזה מטריד.״
גבריאל גיחך. ״תהיתי מתי תגידי את זה.״
״אין לי בעיה איתו כן.. אבל זה כזה מוזר.״ נעמדתי לוקחת את המברשת שיער וצועדת אל מול המראה.
״אני מסכים איתך.״ גבריאל אמר ולקח את המברשת מידי והחל להבריש את שיערי.
הרמתי את כף ידי. ״כן כן תמשיך אני מרגישה כמו נסיכה ככה.״ חייכתי מול המראה מבחינה בו מחייך.
״כיף לי.״ אמר ונישק את עורפי. ״וחוץ מזה השיער שלך נעים למגע.״
הסתובבתי והבטתי בו ״למה פינטזת עליו?״
גבריאל גיחך ותפס אותו באגרופו ונצמד אל ראשי. מביט בנו יחד במראה.
״פאק כן.״ אמר.  מצמצתי בדממה ובלעתי רוק.
״אתה כזה דוחה גבריאל..״ מלמלתי מרגישה את לחיי עולות באש אני לא מצליחה להסיר את התמונות שעולות בראשי. הוא אוחז בחוזקה בשיערי המכנס שלו יורד למטה ואני... כן עצמתי את עיניי.
״בחיי את קורעת!״ צחק והניח את המברשת על השולחן.
הסתובבתי אליו ודחפתי אותו, ״ואתה סוטה.״
״אני? את זו שחשבה על זה עכשיו..״
״אתה זה שהעלה את ..״ הוא נצמד אליי, ״את מה?״
נשמתי עמוק והסתערתי על שפתיו. ״אין חוקים כאן.״ מלמלתי על שפתיו ונשכתי את שפתו התחתונה. ״באמת אין חוקים.״ אמר והרים אותי.
״פאק, יש לך ריח טעים.״ אמר והעביר את שפתיו על צווארי.
״וניל.״ חייכתי.
״אני חולה על הריח שלך. זה גורם לי לרצות לאכול אותך.״ אומר שאני חשה בשיניו על עורי.
״אני מסכימה לך.״ צחקתי שמצץ את עורי. ״אל תצחקי אני רציני.״ גיחך שוב.
דפיקה בדלת גרמה לו להוריד אותי חזרה על הרצפה.
״היי זוג חרמנים אנחנו נוסעים לשוק!״ אדריאנה צעקה מבעד לדלת.
״היא אמרה שאנחנו חרמנים.״ גבריאל נשך את אוזני.
הרמתי גבה והנחתי את ידי על אברו גורמת לו להביט בי מופתע.
״אתה כן.״ קרצתי לו.
״שובבה.״ מלמל שיצאתי מהחדר והוא אחרי.