פרק 1 (44) - ג'וליה

356 7 0
                                    

הוא יוצא משם.

בעלי נגרר החוצה מבית החולים, היישר לתוך מכון גמילה מסמים.

והכל באשמתי.

אני הכנסתי אותו לשני המקומות האלה.

"ג'וליה?" סופי נכנסת, "לאן לקחו את קיין?"

אני קורסת על ברכיי, מתחילה לבכות, פניי קבורות בתוך ידיי.

"מה קרה ג'ול?" היא שואלת אותי, מתיישבת על ידי.

"הם לקחו אותו", אני בוכה אליה, מחבקת אותה, "הם לקחו את קיין לגמילה".

"זה לטובה", היא מחבקת אותי.

"הוא לא צריך גמילה, הוא צריך אותי", אני מתייפחת, "אני רוצה אותו בחזרה".

ג'וני ומתיו נכנסים, מתיישבים לידנו.

ארבעה אנשים מבוגרים יושבים על רצפת בית החולים, בוכים, מיוסרים מכאבים.

"אני בהיריון, סופי", אני מספרת לה, "אני לא יודעת איך אני אעשה את זה בלי קיין..."

"נעשה את זה כולנו ביחד", ג'וני אומר לי.

"רק עד שקיין יחזור", מתיו מוסיף.

"שמעת?" סופי מלטפת אותי, אני מביטה בעיניה, "את לא לבד, כולנו כאן איתך".

אני מנגבת את עיניי, "באמת?"

"אנחנו אחים של קיין", מתיו אומר לי, "זו החובה שלנו".

אני מחייכת. זכיתי באנשים הכי טובים שאפשר, כדי שיעזרו לי לעבור את זה.

שלושת החודשים הקשים בחיי עומדים להתחיל עכשיו.

אות קיין 3 - קוד זיהויWhere stories live. Discover now