פרק 5 (48) - ג'וליה

267 10 3
                                    

"אני לא מבינה כלום", אני נאנחת כשג'וני מנסה שוב להסביר לי איך עובד העסק.

"את אשתו, את חייבת לקחת פיקוד", מתיו נאנח בייאוש.

"אני לא מבינה בזה!" אני כועסת, "אני רקדנית, לא סוחרת בנשק, ואני בכלל הרה..."

"לעזאזל ג'וליה!" ג'וני צועק, "לפחות תנסי, בשביל קיין".

כל פעם ששמו נאמר, אני נרעדת.

הוא לא עונה לטלפונים שלי כבר יותר משבוע, מאז ניתוק השיחה.

מתיו מבחין בשינוי שחל בי.

"יופי, אידיוט", הוא זועם על ג'וני, "תראה מה עשית".

שניהם מביטים בי כמו בתינוקת.

"הוא יחזור", אני ממלמלת, מנסה להזכיר לעצמי שהוא עוד שם.

דפיקה נשמעת על דלת חדר העבודה. סופי ומלודי נכנסות עם קנקן תה.

"אין משהו יותר חזק, בייב?" ג'וני שואל את סופי.

"לא בשביל הבוס, והמיני בוס שבתוכה", מלודי עונה בשמה ומצחקקת.

"תודה בנות", אני מוזגת לעצמי כוסית, "זה פשוט כל כך..."

"מתיש", מתיו אומר, "זה עסק שחור ומטונף שרייבן סחבו על עצמם במשך שנים".

"ודווקא בגלל זה את חייבת להמשיך", ג'וני אומר, "תחשבי כמה שקיין יהיה גאה בך".

המחשבה הזו מעוררת בי תחושות של אושר, אני רוצה שיתגאה בי, שירגיש שלא הורדתי את שם המשפחה שלו מגדולתו.

שם המשפחה שלנו.

"היום יש עסקה גדולה", מתיו אומר לי, "נשק, והרבה".

"אני מניחה שאני צריכה להצטרף", אני נאנחת.

ג'וני מקבל שיחת טלפון ועונה לה.

"אני בא לקבל אותך", הוא אומר ומנתק.

"זה השותף שלנו", מתיו אומר, "אל תשדרי פחד, שבי ותני לנו את העניינים".

"קלי קלות", אני ממלמלת.

כן בטח.

סופי ומלודי בורחות מחדר העבודה, ולצערי אני לא יכולה להצטרף אליהן.

בחור מחוספס נכנס, הוא רחב כתפיים, בקושי מצליח לעבור בדלת. את פניו מעטרת צלקת רצינית, שעוברת מהמצח דרך עינו ועד לאמצע הלחי.

לעזאזל, הוא מצמרר.

"ממש לא", הוא נוהם, "הבטחת לי שרייבן יהיה פה, אני לא עושה עסקים בלי רייבן".

"אני רייבן", אני אומרת לו, "אשתו ואם ילדיו של קיין".

"לעזאזל", הוא חורק שיניים, "ילדה קטנה אמורה למכור לי נשק?"

אני מצמצמת את עיניי אליו, כועסת על מה שאמר.

"שב בשקט, לפני שאני בועטת אותך מכאן", אני לוחשת בזעם.

אות קיין 3 - קוד זיהויWhere stories live. Discover now