נקודת מבט : בל
"אבא אנחנו בבית" אמרתי אחרי ששתינו מים והיינו מוכנות נפשית לשיחה איתו.
"בל, יקירה אני דיברתי עם אמא שלך ואני חושב שלא צריך להבהיר יותר מידי דברים פשוט תשמרי על עצמך ואל תעשי דברים שיכולים לפגוע בך או בבת הזוג שלך, אוקיי?"
"אוקיי" נשמתי והקלה חלחלה בי, "תודה אבל לילה טוב" אני לא יודעת למה אמרתי בהתחשב בעובדה ש18:24 בערב עכשיו אבל הוא זרם.
"את עייפה אלכס?" שאלתי למראה עייניה העייפות של אלכס "כן אין לי אפילו כוח להתקלח" אמרה אלכס בדכדוך "הבנתי, אז בואי נלך לישון"
התיישבתי על מיטתי משכתי את אכלס אל זרועותיי וחיבקתי אותה "לילה טוב" לחשתי באוזניה "מחר המשטרה עובדים, נלך כדי שישחררו את האזיקים שלנו אוקיי?" שאלתי "אוקיי" ענתה אלכס ונפלה לתוך שנתה ואחרי חצי שעה שאני מסכלת עליה כמו סטוקרית גמורה נפלתי לשנתי גם אני.
"בל! בל! תקומי בבקשה אנחנו חייבות לזוז!!" העירה אותי אלכס בוכה, בהתחלה לא הבנתי על מה כול המהומה וניסיתי להקליל את האווירה "עד כדי כך את רוצה להשתחרר ממני?"-"בל אני לא צוחקת אנחנו חייבות לזוז אני מתחננת!" הנהנתי ועם אותם בגדים מאתמול יצאנו מהבית בריצה תפסנו את האוטובוס אחרי כמה דקות ובלי ששמתי לב היינו בבית החולים מתחננים שיתנו לנו להיכנס.
אני לא ידעתי מה הביג דיל ומה אנחנו עושות ש אבל עושה רושם שלאלכס זה הפריע כאילו משהו מאיים על חייה.
"אני מצטערת אני לא יכולה להכניס אותך בלי הורה את קטינה" אמרה בפעם העשירית הפקידה בכניסה "את חייבת לתת לי להיכנס! אמא שלי בניו יורק וזה אח שלי שם!" אלכס הפילה את הפצצה עליי ועל הפקידה שבמקום "הוא גוסס לי שם!" צרחה והתחילה לבכות "עוד שלוש דקות תבוא רופאה ללוות אותך" הוסיפה אחרי שיחת טלפון קצרה, לקחתי את בל לצד ונתתי לה מים והרגעתי אותה עד כמה שיכולתי.
"מטומטם! מטומטם! מטומטם!!" צעקה אלכס בעודה דופקת באגרופיה בתסכול על חזהו של אחיה היושב במיטת החולה
"זה בגלל הסמים והאנשים המזדיינים שאתה מתעסק איתם ?!" שאלה אלכס את אחיה "לא אלכס, זה מולד גילו שנולדתי עם זה לפי הבדיקות שעשו לי בחודש האחרון"-"חודש?! חודש אתה מסתיר ממני ומאימא שיש לך גידול סרטני ?!!!"צרחה אלכס ואני לא ידעתי איך להגיב
"לא אלכס ,לא ידענו מה זה עד היום בגל זה הוקפצתי לכאן ובגלל זה אמא קיבלה שיחת טלפו"-כמה זמן הרופא אמר שיש לך?" שאלה אלכס בנימה קצת פחות בכיינית ויותר עצבנית "משהו כמו שלושה חודשי"-"שלושה חודשים?!"קטעה אותו אלכס והפסיקה לבכות "תתחיל לכתוב צוואה ולבחור עיצוב לקבר" עקצה אותו בעודה רותחת מעצבים
"אני לא צריך צוואה אלכס, אני גם ככה מוריש לך הכול" אמר וחיוך קטן עלה על פניו "וחוץ מזה אם תטרחי להקשיב עד הסוף, יש לי שלושה חודשים עד שזה יהפוך לסרטני ובלתי הפיך , אבל אני אקבל ניתוח להסרת הגידול, ניחוח מסוכן כי זה במוח אבל אם אני אשרוד אני יהיה חיי" - " אם תשרוד" אמרה אלכס לפני שנשמה ארוכות, נשענה על אחייה והתחילה לבכות
"את מרטיבה לי את הבגדים אלכס" אמר דילן וצחק "על מה אתה צוחק מטומטם אתה עומד למות לי ואז מי יגן עליי!?" - "הבת זוג היפה שלך" הסמקתי, סימנתי לא עם הראש "אני טועה? אני חושב שאת היית חברה של"-"כן טוב עכשיו היא הבת זוג שלי!" אמרה אלכס "ותשמור את זה בנינו" הוסיפה כי היא ראתה שפחדתי לספר "תודה אלכס" לחשתי
נשארנו במיון לאורך כול הלילה ולא הסכמנו ללכת.
YOU ARE READING
הפנטזיה הוורודה שלי
Romanceהיי אני מופי (שם בדוי) וזה הספר הראשון שלי אז אני מקווה שתאהבו זה ספר רומנטיקה יפהיפה (אם תשאלו אותי) הוא קצת קשה ואולי גם קצת קיטשי היה: סקס זוג לסביות שברון לב בעיות בריאות הקריאה על אחריותכם בלבד כול הזכויות שמורות ואין להעתיק את הסיפור בש...
