נקודת מבט :אלכס
"אלכס את יכולה להביא סוכר מהמחסן?" שאלה בל אחרי שביקשתי נואשות לעזור לה במשמרת "כן סופסוף אני אביא !" - "מזל שאת לא מתלהבת מזה יותר מידי הא?" ענתה בל בעוקצנות נשקתי ללחייה והלכתי למחסן. ראיתי שהיא הייתה אדומה.
"שלום, איך אפשר לעז..."-"את יכולה להיפרד מהבת זוג שלך בתוך התחלה" קול מוכר קטע את בל עזבתי את הסוכר לבדוק את התאוריה שרצה לי בראש, בן זונה הוא כאן.
"בל בואי רגע לצד" לחשתי ומשכתי אותה מהדלפק כמה שיותר מהר "אני אהרוג את האקס המזדיין שלך אני פאקינג ארצח אותו בשנייה שדילן יוצא מבית החולים" בל החזיקה את ידיי "זה לא חוקי לרצוח אנשים במדינה הזאת אלכס" ענתה בעוקצנות "פשוט תתעלמי ממנו אוקיי?" הנהנתי בחוסר רצון וחזרתי להביא את הסוכר.
"הנה הסוכר" אמרתי ונחתי שקית סוכר על הדלפק "את אמורה להשים את הסוכר בצנצנת גאונה" אמרה בל וצביעה על הצנצנת של ילד מכונת הקפה "אה נכון" עניתי ומילאתי סוכר בצנצנת והחזרתי את השאר למחסן.
נקודת מבט2: בל
אוף ראין המזדיין הוא מרתיח אותי איך שהוא לכלך על אלכס בלי להכיר אותה אפילו, עוד שנייה האגרוף שלי היה פוגע לו בפרצוף שהוא קרא לאלכס זונה, 'אני אהרוג אותו בל אני פאקינג ארצח אותו' הקול שלה היה כזה דאגני ואני אהבי שהיא הגנה עליי, כמובן אני צריכה לשחק את האחרית כאילו לא באלי לרצוח אותו בעצמי.
הלכתי לשולחן שלו אבל כשראיתי את החיוך המרוצה שלו כאילו הוא איזה מלך שיניתי את דעתי באותה השנייה ומעדתי 'בטעות' ונשפך לי כול הקפה על החולצה הלבנה והמאוד חדשה ומאוד יקרה שלו "אוי אני כול כך מצטערת, אני אביא לך מגבון" והסתובבתי משם כהוא לא יכל לראות הוצאתי לשון לכיוונו.
"להתעלם אה?" אמרה אלכס בעוקצנות והוציאה חבילת מגבונים מהארון "אני רואה שאת ממש מסתדרת איתו" הוסיפה אלכס "לא יכולתי שלא אלכס" - "לא אני יודעת זה בסדר אני התכוונתי לעשות את אותו הדבר, אני רק אומרת" אמרה אלכס , הלכתי לכיוונו ונהניתי כול כך מהמבט העצבני שלו עם הידיעה שהוא לא יכול לעשות כלום נגד זה "הנה מגבונים" החלטתי למתוח עוד קצת את הגבול אולי במזל הוא גם לא ירצה לחזור לכאן "אתה לצערי תצטרך לשם על הקפה למרות שהוא נשפך ואם תרצה אחד נוסף תצטרך לשלם עליו, זה בנהלים ראין" אמרתי והלכתי משם מנסה להסתיר את החיוך הענק שלי.
הוא קם והלך משם, יופי אל תחזור.
"שלא יחזור" אמרה אלכס כאילו היא קוראת את מחשבותיי "כן שלא יחזור" הוספתי בהסכמה "וואו בל אני עדיין בשוק מהקטע של התשלום" אמרה אלכס וצחקקה "והוא עוד קנה אחד נוסף" הוספתי מתגלגלת מצחוק .
כבר הגיעה השעה 21:30 והיינו צריכות לסגור "עכשיו בואי נמחק את החיוך שלך מההקלטות של המצלמות אבטחה אוקיי? שלא יתבע אתך או משהו" אמרה אלכס והצביעה על המחשב הראשי "את יכולה לעשות את זה ?" אמרתי מופתעת כמה טובה-בכול-דבר הבחורה הזאת.
"חחחח תראי הפרצוף שלו אני מתה" אמרה אלכס מתגלגלת מצחוק בעודנו מסתכלות על הצילום, "אני יודעת זה קורע לראות אות עצבני ככה" הוספתי צוחקת בקול גם אני "את יכולה לשלוח לי את זה לטלפון?" שאלתי את אלכס כי זה היה טוב מידי כדי להשאיר את זה סתם ככה בענן "כן ברור תספרי עד עשר" אמרה אלכס והצביעה על הטלפון שלי "וזה א צ ל ך" אמרה באיטיות *טינג* צלצול נשמע מהטלפון שלי "היי זה אצלי בטלפון!" אמרתי "נכון זה שם" אמרה אלכס צוחקת מהשוק שלי, אולי בעיניה זה כלום אבל בשבילי זה מדהים כי לא ידעתי איך לעשות דברים כאלו.
"אל תצחקי עליי" אמרתי מתבכיינת "אני לא" אמרה אלכס נשקה לי וכיבה את המסך של המחשב "סיימנו כאן" הודיעה אלכס "סיימנו? מחקת את זה כול כך מהר?" שאלתי הולכת אחרי אלכס לכיון היציאה "כן זה דיי קל" אמרה אלכס ונעלה את הדלת בכניסה לבית הקפה.
"נלך אלייך או אליי?" שאלתי את אלכס "אנחנו כבר לא אזוקות, לא חייב להיות תמיד ביחד אם את לא רוצה אז לכי תשני אצלך" אלכס אמרה ואני הייתי מבולבלת "מה? אלכס אני רוצה להיות איתך אל תהיי כזאת" - "אם את לא אוהבת את מי שאני"-"אל תוציאי לי מילים מהפה!" פקדתי והלכתי אחרי אלכס לביתה.
היא שתקה, היא פאקינג שתקה כול הנסיעה.
YOU ARE READING
הפנטזיה הוורודה שלי
Romanceהיי אני מופי (שם בדוי) וזה הספר הראשון שלי אז אני מקווה שתאהבו זה ספר רומנטיקה יפהיפה (אם תשאלו אותי) הוא קצת קשה ואולי גם קצת קיטשי היה: סקס זוג לסביות שברון לב בעיות בריאות הקריאה על אחריותכם בלבד כול הזכויות שמורות ואין להעתיק את הסיפור בש...
