פרק 14- כרצונך

310 10 1
                                    

מוקדש לעומר היפה שלי שמכורה לג׳קס וזואי ולא מוכנה לצאת מהספר וגם הסיבה שאני עוד כותבת, אהבונת שליייי (לכו תקראו את הספר שלה ״אלוהיי״)❤️

נקודת מבט: זואי-
״בוקר טוב יפיופה ...ואמיליה״ אומר ג׳יי ומעיר אותי ״5 דקות!״ אני צועקת באנחה לכרית ״אנחנו מאחרים, קומי״ הוא אומר ואני זוחלת מהמיטה כדי לעמוד.

״יאאלה 10 דקות את מוכנה, אני אקח אותכן״ הוא אומר ואני מבולבלת ״ממתי חזרת לקחת אותי?״ אני שואלת אותו וקמה לכיוון השירותים ״ממתי שאת נראת כיאילו את יותר במצב של לגסוס ופחות ממצב של לנהוג״ הוא אומר ואני מצחקקת ונכנסת לשירותים כדי לנקות את הפנים ולהתארגן.

אני מנקה את הפנים ומצחצחת שיניים וכשאני יוצאת מהשירותים אני רואה שאמיליה עוד במיטה אז אני זורקת עליה כרית ״קומי ילדה יש בית ספר״ אני אומרת לה והיא מתעוררת ״אוקיי אוקיי״ היא קמה מהמיטה והולכת לשירותים ״איפה המברשות שיניים?״ היא צועקת מבפנים.

״בשידה התחתונה״ אני אומרת ומתחילה להתארגן אני לובשת חולצה  שחושפת את הבטן אבל רק טיפה עם גינס לבן קצר בידיעה שאני לא אמורה לקבל מחזור עד לפחות עוד שבועיים.

אני מתיישבת ושמה מסקרה, קונסילר ומסדרת את הגבות ״את מוכנה כבר?!״ היא שואלת בהלם ואני קמה להשים נעליים ״כן, יאאלה תמהרי אנחנו צריכות לצאת״ אני מזרזת אותה והיא מתיישבת להתאפר.

היא מסיימת אחרי איזה 5 דקות ואז שמה בגדים שכבר הכנתי לה מראש ״נעשה תמונה?״ אני שואלת כי אני עושה את זה כל בוקר ״סבבה״ היא אומרת, היא מצלמת מהטלפון שלי את התמונה ונותנת לי אותו, אני מתייגת אותה ומעלה ואז אנחנו יוצאות מהחדר.

(בתמונה- התמונה שהיא העלתה)

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

(בתמונה- התמונה שהיא העלתה)

״כמה זמן אלוהים״ אומר קול ביאוש כשאני מגיעה לסלון, אז אני מסתכלת לעצמי בשעון ורואה שעבר רבע שעה ״לקח לי בדיוק 15 דקות תנשום״ אני אומרת ולוקחת את הקפה שמחכה לי על השולחן ומעבירה לאמיליה את שלה ״תודה״ היא אומרת ולוקחת שלוק.

״ג׳יי אתה לוקח אותנו?״ אני שואלת אותו בחצי התחננות, כי שנינו יודעים שאני לא במצב לנהוג ״כן בואו״ הוא אומר, לוקח את המפתחות שלו והולך לכיוון הדלת ״גם אני כבר אלך״ קול אומר ובא אחרינו.

הסיפור שלנוWhere stories live. Discover now