הסיפור שלנו

פרק 15- מונית

״ייאלה בנים אנחנו חייבים לעוף לבית ספר!״ אנחנו יושבים במסעדה של אבא שלי, הוא לא עובד כאן אבל המסעדה שלו.

אני אמרתי לבנים שאני חייבת לחזור לבית ספר עד 10 כי יש לי שיעור אבל כבר 9:30 ולוקח להגיע לשם 20 דקות ולא נראה שהם מקשיבים.

״חיים לנשום עמוק, אני מבטיח שלא יקרה כלום״ קול אומר וקורץ לי, הוא מדבר על מה שאבא יכול לעשות. אני מסכימה איתו אבל עדיין אני מעדיפה לא לאחר.

״אני אלך לקחת מונית אם לא תבואו עכשיו אני ממש לא צוחקת״ אני בחיים לא עליתי על מונית, הם יודעים את זה, הם בחיים לא נתנו לי.

״לכי״ אומר בצחוק ג׳יי הוא יודע שאני לא אסתדר, אני קמה ויוצאת מהמסעדה תוך כדי שאני מתקשרת לאמיליה ״יש מצב אני שולחת לך מיקום ואת מזמינה לי מונית לבית ספר?״ אני שואלת אותה כשהיא עונה.

״כן ברור, שלחי״ היא אומרת ואני שולחת לה ״סבהה הזמנתי לך כתוב שהיא 3 דקות שם״ אני אומרת ״תודה״ ומנתקת.

נקודת מבט: ג׳קסון-
״מה אתם מטומטמים? היא בחיים לא הייתה על מונית מה אתם נותנים לה ללכת?״ אני שואל כשזואי יוצאת מהמסעדה כדי ללכת לקחת מונית לבית ספר ״בדיוק אין לה מושג איך לקחת מונית היא 2 דקות תחזור בבכי״ אומר קול ושותה שלוק מהקפה שלו.

״יש לך נקודה״ אני מצביע את הנקודה הזאת. אחרי 5 דקות שהיא לא חזרה ואני בלחץ בזמן ש הבנים מנהלים דיון על המשחק פוטבול שיש לנו מחר ״זואי עוד לא חזרה״ אני אומר חסר מנוחה ״יאאלה מיצינו בואו נלך לקחת אותה״ אני אומר וקם ואחריי הבנים בייאוש.

אני יוצא החוצה וזואי לא כאן ״היא לא כאן״ אני אומר עומד להתפוצץ עוד רגע ״שנייה אני אפתח את המיקום שלה״ אומר ג׳יי ואני זוכר שלא היה לה הרבה אחוז ״הטלפון שלה מכובה, והמיקום האחרון שלה היה פה בחוץ לפני 2 דקות״ הוא אומר ואני בלחץ יותר ממה שהייתי כל החיים שלי.

״בואו ניסע לבית ספר זה המקום היחיד שהיא הייתה הולכת אליו מרצונה האישי עכשיו״ אומר קול בהתחשב בעובדה שהיא חפרה לנו שהיא רוצה ללכת לבית ספר זה נכון.

אני נכנס לרכב של ג׳יי כי נסענו בו ,אני במושב הנהג ״זה האוטו שלי״ הוא אומר בהתלוננות ואני מסתכל עליו במבט של ׳אחי זה באמת הזמן!?׳ הוא מרים ידיים ונכנס לידי.

״מה הדרך הכי קצרה לבית ספר?״ אני שואל ונוסע על מהירות על למרות שאסור ״משם״ מכוון שלי קול באצבע שלו ממאחורה לפנות שמאלה.

אנחנו מגיעים לבית ספר 15 דקות אחר כך ואני מסתכל על השעה ״כבר 10:05, השיעור שלה היה אמורה להתחיל, מה היא אמורה ללמוד?״ אני אומר ושואל, ״כימיה נראלי״ אומר ג׳יי ואנחנו יוצאים מרכב לכיוון בניין כימיה.

״היי אחי״ ג׳ון אומר ואני רואה אותו ואת האנה ״היי קטנים״ אומר קול ״היי״ האנה אומרת לשלושתינו, היא כמו אחותנו הקטנה, והיא יודעת את זה תמיד היה לנו מין דמות אחית ,לכל החבורה שלנו.