מקום נסתר

זיכרונות

פרק 11

"אני רוצה תשובות" היא אמרה בקול חזק לעברו משום המרחק ביניהם.

"שוטי" השיב.

"אתה יכול להתקרב".

היא פחות חששה כשהפיגיון בידה, וחוץ מזה הוא הראה שאינו מתכוון לפגוע בה. גם אם יתברר שזו הצגה, לעת עתה את הפיגיון היא פשוט תשאיר בכוננות לפגיעה.

הוא התקרב בצעדים קטנים, בוחן כמה קרוב היא מתכוונת.
כשהגיע לנקודה שניראתה לה מספיק קרובה בשביל לשמוע , היא ביקשה שיעצור, וכך עשה.

"אוקיי קודם. איך אתה יודע את השם שלי?"

"היי היי אנשים. מה קורה?? חשבתם להתחיל במסיבה בלעדיי?"

לפתע הטיח מתוך העצים נער נוסף, הוא היה נראה בטוח בעצמו, ושידר כיאלו הוא חלק מהצוות. מי זה בכלל? שאלה אליסון בראשה.
"כריס לא עכשיו".
הנער אמר בחוסר סבלנות.

"מה קרה? עוד לא הגיע הקטע הטרגי?" הוא ציחקק לו.

"מה קורה פה" אליסון שאלה.

ברור היה לכריס שהשאלה מופנת אל הנער, לא שזה מנע ממנו לענות במקומו.

"מה שקורה פה זה שבריאן חושב שהוא יודע הכי טוב איך לבשר לך ש..."

הוא עצר והסתכל על עיניהם של אליסון ובריאן, כשחיוכו הולך ומתרחב עם כול שניה שעוברת, נהנה מהמתח שיוצר, כיאלו נמצא באיזה שעשעון טליווזיוני.

"כריס פשוט לך. אל תתערב" בריאן דרש.

"למה? תן לי להינות מהמופע" השיב בתמימות מזוייפת.

הוא התחיל להתהלך ביניהם, ונעצר מול אליסון.

"אז עלייך כול הדיבור? מעניין. לא אמרו לי שבנוסף את נושאת חן שכזה" קרץ לעברה.

אליסון לא אהבה את הוייב שכריס הזה מביא איתו.

"כריס תלך. אתה יודע מה יקרה אם לא תקשיב" בריאן הבהיר בקצרה.

אליסון תהתה מה הכוונה שלו ביודע מה יקרה.

"כריס! בוא כבר. אמה מחפשת אותך" נשמעה צעקה מימין להם.

"אני חושב שזה הסימן שלי. חבל. רציתי לראות מה יקרה כשתגיד לה ש.."

"כריס!"

"אני בא!" כריס קטע את המשך המשפט וצעק חזרה.

הוא הפנה את גופו לכיוון ימין ממנו נשמעה הצעקה והוסיף לפני שהתחיל בדרכו.

"טוב תהנו לכם חברים. ובריאן, אני מחכה
לעידכון"

הוא זרק נשיקה באוויר אליהם ורץ לתוך סבך העצים.
"עידכון של מה?" שאלה אליסון.

"הוא דפוק. עזבי." אמר בקצרה.

"למה הוא התכוון כשאמר בקטע הטרגי?" שאלה, מקווה שהדבר שהתכוון אליו לא באמת יהיה כזה.