מקום נסתר

יופי של פעם

אליסון הקדימה לשיעור באיזה עשר דקות, אז ניצלה את הזמן בשביל לעדכן את איימי במה שהיה עם ג'יימס.

"אני לא מאמינה שהיית צריכה לראות את הדפוק הזה שוב!!" איימי כבר התחילה לרתוח כששמעה כמה גבולות הוא חצה.

"כן..זה היה מוזר" היא השיבה.

"הבחור הזה דורש בעיטה מפנקת"

"מתנת!" אליסון הכריזה כיאלו מקדמת חסות פרסומית בטלוויזיה.
השימוש של איימי במילה 'מפנקת' דרשה את זה לדעתה.

"איימי בע"מ, כי אין לדעת מתי תרצה לבעוט במישהו"
אליסיון סיימה עם סלוגן כשחיוך מוגזם ומאולץ מרוח לה על הפרצוף, מנסה לחקות את הבנות האלו מהפרסומות שנראו לה מאושרות מידי עד לכדי מחשיד.

איימי פרצה בצחוק "יאוו סתומה!! עשית לי חשק לפתוח עסק כזה."

"ואיי בא לי צ'יפס" אליסון וכול הנוגע להקשר, לא היה משהו שחל עליה. הקרובים אליה כבר רגילים לזה.

הן נכנסו לכיתה לשעתיים רצופות של מתמטיקה שחיכו להנעים את זמנן.
אליסון אהבה מתמטיקה , רק שלא הייתה במוד לזה כרגע.

היא התמקדה בלהפוך את הפרבולה שלה לנחש שיוצא מתוך כלוב. כאשר הצירים שימשו כבסיס לכלוב, והפונקציה לבסיס של הנחש. היא הייתה מרוצה מהקלות בה חשבה על הרעיון, והחליטה להשקיע בציור בפרטי פרטים.

לאחר שחלפו השעתיים, היא הכניסה את הציור לתיק גבה והתקדמה עם איימי לכיוון הקפטריה, מחפשות אחר ניק.

ניק מתקדם מאוד במתמטיקה, כך שהרשו לו להשתתף בכול שיעור שירצה, כול עוד ימשיך להתמיד בציונים הטובים שלו במקצוע. איימי ראתה בכך עונש.
"אתה פרייאר שאתה לא ישן בשעתיים האלו!!" היא נהגה להזכיר לו מידי פעם.

את השעתיים האלו הוא ממלא בהשתתפות בשיעורי מדעים של הכיתה מעליהם. הוא סקרן, וכול דרך לרכוש מידע חדש נדמת לו כמתנה.

הוא כבר ישב בשולחן הקבוע שלהם בקפיטריה כשאליסון ואיימי הניחו את מגשי האוכל והתיישבו.

אליסון התחילה לספר להם על מה שקרה בתחנה.

"רגע, רגע, רגע. אני רוצה פירטי פרטים! איך הוא נראה??" כמובן שאיימי התמקדה בקטע הזה של הסיפור.
"נתראה בקרוב הוא אמר? זה כיאלו הוא תיכנן להשאיר את הטלפון בכוונה" ניק מסיק מסקנות, ועולה על נקודה שאליסון לא חשבה עליה עד כה.

"נכון. אתה חושב שאבא שלך ידע איפה אפשר למצוא לדבר הזה מטען?" אליסון שאלה אותו.

"כן כן, אבא שלי חובב עתיקות, אפשר לומר אפילו מעריץ. אני אצלם לו את הטלפון".

"תודה" היא אמרה.

לאחר שצילם את התמונה, אליסון השיבה לשאלותיה המדקדקות של איימי לגבי הנער.