Royal Red/אדום מלכותי

אריאל(25)

רצנו הכי מהר שאפשר לעבר משרדה של המלכה והמלך פתח את הדלת בתנופה חזקה שהתפלאתי שהדלת עדיין עומדת איתנה, החדר היה ריק ושקט ואף אחד לא נמצא כאן,
״הוד מעלתך, הוד מעלתה נמצאת בחדר״ השומר המסכן שהגיעה בכדי להודיע לנו על המלכה והחלפנו על פניו רץ אחרינו עד לכאן ונראה נורא ועייף, הוא לא הפסיק להתנחם לרגע וידיו הונחו על ברכיו, גבריאל התקדם לעבר השומר ובאמת פחדתי לרגע שיערוך את ראשו מכעס ודאגה לאשתו,
״קח אותי לאשתי״ ובמילים האלה השומר הנהן ברצינות ויצא מהחדר בזמן שאנחנו מאחוריו.
״אמא את תיהי בסדר, הרופא יטפל בך טוב ואת תתרפאי״ שמעתי את קולו של סול, אחיה הקטן של המלכה אמרלד, גבריאל נכנס לחדר בשקט והתקדם לעבר המיטה שאשתו שכבה עליה, אני נשארתי בפתח הדלת והרגשתי לא קשורה, זהו הרגע שלהם, אולי הם יפרדו ממנה לנצח וכל זה בגלל הוריי, אני לא אמורה להיות נוכחת ברגע הזה, וכאשר התכוונתי לצאת ראיתי את איתן עומד ממש לידי בפתח הדלת ומרוכז במראה של סבתו השוכבת במיטה שהוא אפילו לא שם לב אליי, ראיתי את המבט שיש על פניה של אמו, מבט שחצוי בין אמה של ששוכבת על המיטה והיא רוצה להיות שמה בשבילה לבין הבן שלה שככל הנראה עומד להתמוטט בכל רגע, מבלי לחשוב יותר מדי הנחתי את ידי בידו ומשכתי אותו לכיווני, הוא אפילו לא התנגד לכך. או נלחם בי בשביל להישאר וזה גרם לדאגתי לגבור יותר, לפני שיצאנו מהחדר ראיתי את המלכה אמרלד מחייכת אליי ועם שפתיה ללא קול אומרת לי תודה, הנהנתי אליה פעם אחרונה וביחד יצאנו מהחדר לכיוון המסדרון הריק מאנשים וכאילו הממלכה יודעת שזהו רגע עצוב השמיים נצבעו בשחור ומהחלון הגדול והמעוצב שהיה מונח בסוף המסדרון היה אפשר לראות את הסערה שזה עתה מתחוללת בחוץ, הסתובבתי לעבר איתן והנחתי את ידיי על צווארו, יד אחר מלטפת את גבו והשנייה את שיערו, פחדתי שידחה את קרבתי ויגיד שהכל באשמתי ובאשמת ממלכתי אבל נלחמתי בפחד רק כדי להיות שמה בשבילו, אפילו אם זה לכמה שניות, לפי רעידות גופו והרטיבות שהורגשה על כתפי הבנתי שהוא בוכה ללא קול ודבר זה גרם לליבי להתכווץ בכאב, בעיקר עד יבבות חלושות יצאו מפיו,
״זה הולך להיות בסדר איתן, הכל פשוט הולך...״ התחלתי להגיד לו אך נשברתי במילותיי והחזקתי את גופו צמוד יותר לשלי תוך כדי הבכי השקט וללא המילים של שנינו.
יכלו לעבור דקות רבות ובו זמנית שעות ולא ידעתי זאת, אבל הסערה שבחוץ הודיעה שיותר מדקות לא עברו, אני ואיתן עברנו לישיבה על הרצפה הקרה בזמן שהוא יושב ואני יושבת עליו, לשנינו מזמן לא היה אכפת ממי שיעבור ויראה אותנו, אחרי הכל זה לא הזמן להצטנע או להתרחק זה מזו, בזמן שליטפתי את פניו שהיו מונחות על הקיר מאחוריו עם עיניים סגורות יכולתי לראות מזווית עיניי מישהו הלובש חלוק לבן ונכנס לחדר המלכה, כנראה הרופא, הזזתי את פניי פעם נוספת אליו למבט ברור יותר ומבלי שישים לב שאני מסתכלת ומשהו בו היה נראה לי מוכר, הוא היה קצת זקן אבל לא יותר משישים, שיער ראש לבן וזקן קטן, מאיפה ראיתי אותו? אולי ממקודם במשרד המלכה? לא, אני והמלך גבריאל יצאנו לפני שהוא הגיע, אז מאיפה?