יפהפייה כזאת

פרק 27

כעבור שלושה חודשים-

נקודת מבט טיילור-
״קנ איך את מרגישה?״ שאלתי והגשתי לה את תה הדבש שהכנתי לה כי היא לא הפסיקה להקיא לפנות בוקר.
״יותר טוב בייבי, בוא תישב לידי.״ אמרה ופינתה לי מקום על הספה השחורה שלנו, ״אולי אכלת משהו מקולקל?״ ליפפתי את ידיי סביבה והצמדתי אותה אליי, ״אני לא יודעת.. לא אכלתי משהו מיוחד , קבעתי תור לרופא בשעה שלוש, תבוא?״ היא הסתובבה אליי ונישקה את אפי, ״בטח יפה שלי.״ נישקתי את שפתייה וליטפתי את שיערה הרך, היא נרדמה אחרי מספר שניות בזרועותיי וזה היה המראה הכי מרהיב שראיתי בחיי.
שעון מעורר העיר אותנו מהספה בשעה שתיים, כיביתי אותו והערתי בנשיקות את קנדל, ״בייבי קומי התור לרופא בשלוש.״ לחשתי באוזנה ונישקתי כל פינה בפניה היפות. היא פקחה את עינייה וחייכה קלות, קמה מהספה והחלה להתארגן.

אחרי מספר דקות כבר היינו במכונית בדרך לבית החולים, התור שלנו הגיע במהירות ונכנסנו יחד לרופא,
״שלום דר קליין.״ אני וקנדל אמרנו ביחד והוא הסתובב אלינו בחיוך קטן, ״שלום קנדל וטיילור, למה אתם כאן?״
״זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לשאול אותך, קנדל לא הפסיקה להקיא לפנות בוקר, חשבנו אולי לבוא לראות למה..״ אמרתי וליטפתי את כתפה של קנדל.
״אני מבין, זה יכול להיגרם מכמה סיבות, ווירוס קל, שפעת, קלקול קיבה, היריון.. אני הולך לשאול כמה שאלות, אני צריך שקנדל תענה לי.״ אמר וליבי פירפר כשהוא אמר ׳היריון׳ , כבר תקופה שאנחנו מנסים להיכנס להיריון ורואים כל פעם תשובה שלישית על הבדיקה, אז הפסקנו לבדוק בגלל היאוש של קנדל לראות עוד פעם קו אחד במקום שניים.
״אתם מקיימים יחסי מין לעיתים קרובות/רחוקות?, ואם כן, אתם משתמשים באמצעי מניעה?״ שאל מר קליין, ״לעיתים קרובות, ולא משתמשים באמצעי מניעה..״ אמרה קנדל ונישקתי את שיערה הרך של שלה.
״קנדל מתוקה, מתי הייתה הפעם האחרונה שקיבלת את הווסת שלך?״ שאל הרופא וגרם לקנדל להסמיק מעט, ״אני כותבת בלוח שנה, אני אסתכל.. הפעם האחרונה הייתה לפניי.. חוד.. חודשיים.״ אמרה והסתכלה במבט המום על הדוקטור, ״שכחתי מזה לגמרי דוקטור, מרוב כל הניסיונות להיכנס להיריון יצא ששכחתי מהמחזור שלי. זה בסדר נכון?״ שאלה במהירות והוא הנהן, ״אני משער שאת בהיריון חמודה, נעשה כמה בדיקות ונברר בוודאות בסדר?״ אמר וקנדל הסתכלה עליי עם דמעות קטנות בעינייה, ניגבתי אותן ואמרתי ״עשינו את זה.״ היא הנהנה ונשכבה על המיטה, ״תרימי את החולצה מעט, אני אמרח על הבטן ג׳ל , זה יהיה קר. תסתכלו על המסך.״ אמר והנהנו ביחד, נישקתי את ידה הקטנה והרופא מרח את הג׳ל על בטנה הקטנה, לאט לאט התחלנו לראות תמונה על המסך, ״דוקטור? אתה רואה משהו?״ שאלה קנדל, ״סבלנות, או רגע.״ אמר והסתכל על המסך, ״זהו זה, מזל טוב חמודים, את בהיריון.״ אמר וחייכתי את החיוך הכי גדול שלי, ״אלוהים אני לא מאמינה.״ אמרה קנדל בחיוך עם דמעות בעיניה, ״אני אוהב אותך יפה שלי.״ אמרתי ונישקתי את שפתיה קלות, ״כל פעם אתקשר אליכם שתגיעו לבדיקה. תנוחי בבית מתוקה, הבחילות יעברו עם הזמן.״ אמר הרופא, הודנו לו ויצאנו ממשרדו,
התיישבנו במכונית ונישקתי את שפתייה, ״אני לא מאמין עדיין.״ אמרתי בחיוך, ״אני אוהבת אותך.״ אמרה ונשכה את שפתיי, ״אני יותר.״ אמרתי והיא הניחה את ידי על בטנה הקטנה ועיניה זהרו, ״אלוהים הולך להיות לנו תינוק.״ אמרתי והיא פתאום פרצה בבכי, ״יפה שלי, את מאמינה הצלחנו.״ נישקתי את דמעותייה והיא הנהנה.

נקודת מבט קנדל-
״הרופא אמר שאסור לך להתאמץ, את מתאמצת קנ, תשבי בספה טוב? אני אכין מה שאת רוצה.״ טיי הרים אותי על ידיו והניח אותי בעדינות על הספה, ״את בחודש שישי, עוד קצת והתינוקת היפה שלנו יוצאת אלינו. תני לי לפנק אותך קצת.״ אמר וחייכתי, חודש שעבר גילינו את מין התינוק כי לא יכלנו להתאפק, ישר אחר כך עברנו בחנות תינוקות וקנינו עגלה,עריסה, בגדים לתינוקת, אפילו עיצבנו את החדר שלה, צבענו אותו בוורוד, וקנינו כמה צעצועים.
״מה להכין לכן?״ אמר ונישק את בטני, ״פיצה!״ ״להכין פיצה? או להזמין?״ שאל, ״להכין.״ אמרתי והוא הנהן והלך למטבח.
הדלקתי את הטלוויזיה וראיתי את אופרת הסבון האהובה עליי, אחרי שעתיים טיי הגיע לסלון עם חלוק שכרוך סביב גופו, ומגש ענק על ידיו, הוא התיישב לידי והאכיל אותי עם פיצת הלב היפה שהכין. ״טעים.״ אמרתי והוא חייך, ״שמח שאהבת.״ אמר ונישק את שפתיי.
״אאוץ.״ הופתעתי שוב כשהבת הקטנה שלנו בעטה בבטני, ״היא בועטת?״ שאל וחייך, ״כן, תרגיש.״ אמרתי והנחתי את ידו הגדולה על בטני, בום. עוד בעיטה ועיניו זהרו, ״אלוהים כמה שאני אוהב אותכן.״ אמר ונישק את בטני..

|כעבור 3 חודשים|
לפני שבוע נכנסתי לחודש התשיעי, אני אמורה ללדת בימים הקרובים, אני טיפה לחוצה, כולן אומרות שלידה היא הדבר הכי כואב שיכול להיות אמרתי לטיי שאני חוששת והוא הרגיע אותי בכך שאמר שתמיד יהיה איתי ויחזיק לי את היד בלידה, ״אאוץ.״ תפסתי בשולחן המטבח, שמעתי את טיי רץ אליי, ״מה קרה?״ הוא תפס בידיי וליטף אותה, ״אני חושבת שאני..״ נקטעתי על ידיו, ״קנ הריצפה רטובה, ירדו לך המים.״ אמר והרים אותי על ידיו, רץ למכונית, חגר אותי במושב הקדמי ונסע במהירות לבית החולים, ״טיילור..זה כואב! , תסע מהרר יותר אם אתה לא רוצה שאלד באוטו!״ צעקתי והוא הגביר את המהירות, עבר את המהירות המותרת, עקף רכבים ונסע ברמזור אדום, אחרי 4 דקות במקום 7 דקות, הגענו לבית החולים, ״אשתי יולדת, דוקטור תעזור לנו.״ אמר טיי והניח אותי על מיטת בית חולים, הובילו אותי לחדר פרטי ובדקו את הפתיחה שלי, ״פתיחה תשע, חדר לידה עכשיו.״ צעקה הרופאה שבדקה אותי, ״תישאר איתי.״ אמרתי לטיי כשהובילו אותי במיטת בית החולים לחדר לידה, הוא אחז בידי ונשק לה, ״אני כאן יפה שלי.״ אמר ודמעה זלגה מעיניי,
״קנדל מתוקה אני צריכה שתדחפי כשאגיד לך.״ אמרה הרופאה והנהנתי, ״שלוש ארבע ו.. עכשיו!״ אמרה ודחפתי בחוזקה, ידו של טיי נמעכה מאחיזתי, ״עוד דחיפה קנדל, שלוש ארבע ו.. עכשיו!״ אמרה הרופאה ולחצתי חזק, ״לא יכולה יותר.. היא לא יוצאת..״ דמעות זלגו מעיניי, ״את יכולה בייבי שלי, עוד כמה דחיפות והיא אצלך בידיים, את חזקה יפה שלי אני גאה בך, קדימה קנדי.״ אמר ונישק את שפתיי, ״תלחצי עכשיו!״ צעקה הרופאה ולחצתי בכל כוחי, ״אני רואה ראש, עוד 2 דחיפות חזקות והיא בחוץ! עכשיו!״ אמרה הרופאה וצרחתי ולחצתי, ״לחיצה אחרונה עכשיו!״ אמרה הרופאה והתנשמתי במהירות, ״יופי קנדי אחת אחרונה.״ אמר טיי, ״תסתום!״ צרחתי ולחצתי, ״זהו היא בחוץ!״ אמרה הרופאה, ושמעתי בכי, זה היה הרגע הכי מאושר בחיי, ״אלוהים היא כל כך יפה.״ אמרתי כשהרופאה הניחה אותה על חזי, ״כמוך.״ אמר טיי ונישק למצחי, ״אני גאה בך בייבי, עשית את זה.״ אמר ולאט לאט נרדמתי עקב המאמץ והעיפות שעברו עליי בשעה האחרונה.

הפרק הבא הוא האפילוג:)
1010 מילים!!
איך הפרק? 💖💖💖