תגרמי לי(GL)

פרק 1| הדיסק האהוב

מחר אני מתחילה את כיתה יב,
את השנה האחרונה שלי בבית הספר הארור הזה.
חכיתי לזה מאז שאני זוכרת את עצמי,
שנאתי ללמוד כאן, שנאתי את התלמידים שלומדים איתי, את המורים שמלמדים אותי ואפילו את המנהל אחרי השיחות שהיה לי איתו שנה שעברה.
״זאת ההזדמנות האחרונה שלך״ אמר באחת השיחות שלנו אחרי הריב שהיה לי עם קורטני , הספקתי לספור ברגע שהבנתי שאהיה אצלו כל יום כמעט ולא תמיד בגללי.
היום אלך לקנות לי כמה תלבושות בית ספר כי את מה שהיה לי קורטני הספיקה להרוס אחרי הריבים איתה.
״אבא, אמא אני יוצאת״ צעקתי בזמן שעשיתי את דרכי לעבר דלת הכניסה.
״כבר?״ אמא השיבה בזמן שישבה עם אבא בסלון, צופה בסדרה האהובה עליה ״משפחת קרדשיאן״.
״השעה רק אחד בצהריים, יש לך את כל הזמן שבעולם״ הוסיפה, ממשיכה לצפות בסדרה.
״אני רוצה לסיים את זה כמה שיותר מהר, אמא״ עניתי בסבלנות.
ההורים שלי הם הדבר האהוב עליי בעולם, למרות כל הצרות שאני עושה להם הם עדיין אוהבים אותי.
״טוב ביי, ותשמרי על עצמך״ ענו יחד בהרמוניה.
נעלתי את הנעליים היחידות שאני אוהבת ועשיתי את דרכי החוצה בזמן שאני סוגרת אחרי את דלת הכניסה.

הסתובבתי, בחרתי לי את התלבושת שרציתי ויצאתי חזרה לכיוון הבית.
אחרי חצי שעה הגעתי לשוק השכונתי עוצרת ובוחנת כל דוכן למקרה שאהיה משהו שארצה לקנות, שלא אפספס בטעות.
״זה הדיסק האהוב עליי״ חשבתי בליבי לאחר שנעצרתי בדוכן כלשהו, חיפשתי את הדיסק הזה כבר שנים והוא היה פה כל הזמן הזה, מתחת לאף שלי.
״אין לי כסף לזה אבל אהיה חייבת להשיג אותו לא משנה מה״ הבטחתי לעצמי שאין סיכוי שאפספס את ההזדמנות לקנות את הדיסק שחיפשתי כל כך הרבה זמן, גם אם זה אומר שאצטרך לגנוב את זה בסוף כי לי אין כסף ולא נעים לי לבקש מההורים.
פתחתי את התיק גב שהבאתי איתי מהבית והכנסתי את הדיסק לתוכו, מסתכלת לצדדים לראות אם מישהו שם לב למתרחש.
לאחר כמה רגעים מישהו נגע לי בכתף ועשה לי התקף לב.
״תוציאי את מה שהכנסת לתיק עכשיו״ דרש, ופה הבנתי שהסתבכתי.
״אין לי מושג על מה אתה מדבר״ השבתי בביטחון ידעתי שאם אראה טיפה של פחד או לחץ מישהו עוד עלול לעלות עליי ולהבין מה גנבתי אז העדפתי להעמיד פנים שהאיש הזה משוגע ושאין לי מושג מה הוא רוצה ממני.
״תפתחי את התיק אראה לך בדיוק על מה אני מדבר״ צרח מאבד את הסבלנות.
״למה שאפתח את התיק לאדם זר?״ שאלתי משחקת את עצמי לא מבינה.
״תפתחי לפני שאני מזמין לפה משטרה״ השיבה והפנה כלפי אצבע מאשימה כאילו אני ילדה בת ארבע.
״אתה יכול להזמין את מי שאתה רוצה, אין לי מושג מה אתה רוצה ממני״ הייתי שחקנית טובה, תמיד ידעתי לשקר כשצריך וזה בדיוק המצב שבו אני נמצאת.
אם יגלו שגנבתי יערבו את ההורים שלי ולא באלי להתחיל ככה את השנה.
״אדוני, אני חושבת שהילדה דוברת אמת אולי תחפש במקום אחר?״ התערבה מישהי בעלת שיער שחור, אחת כזאת שחושבת שהשמש זורחת לה מהתחת.
״מה את קשורה״ עניתי, היא לא באה לי טוב בעין אז הייתי חייבת להגיב למרות שהייתה בצד שלי.
״אני חושבת שאפשר לפתור את זה כמו שני אנשים בוגרים״ השיבה, בוחנת אותי במבטה.
״אם תדברו כמו שני אנשים בוגרים אולי תגיעו להבנה״ הוסיפה, ממשיכה להפשיט אותי במבטה.
״שחררי ממני״ חשבתי לעצמי רק שתספיק להביט בי ככה, אני שונאת את זה, אני שונאת אותה.
״על איזה הבנה את מדברת גברת? אני אומר לך שהיא גנבה ממני דיסק שעולה אלף שקל״ ענה בעל הדוכן שהאשים אותי בגנבה שאכן בצעתי.
״את גנבת את הדיסק שהוא מדבר עליו?״ שאלה אותי מחכה לתשובה.
הססתי מעט, מצד אחד לא רציתי להמשיך לשקר ומצד שני אסור שידעו שניסיתי לגנוב את זה.
״לא״ עניתי אחרי זמן של מחשבה, זין על מה יחשבו כבר גנבתי את מה יש לי להפסיד?
״אתה רואה, היא אומרת שהיא לא גנבה״ אמרה הבחורה שנראתה לי פתאום בת עשרים פלוס.
״אולי זה היה מישהו אחר״ הוסיפה, מנסה להוריד את מוכר הדוכן ממני.
״אולי כן ואולי לא״ השיב עדיין בטוח שאני הגנבת.

אחרי תקרית הדיסק העדפתי ללכת ישר הביתה למקרה שאיש יתחרט ויבוא לחפש את הדיסק שגנבתי ממנו.
״איפה הדיסק״ שמעתי קול נשי מאחורי והסתובבתי לראות במי מדובר.
כמובן שזאת היא, לא ציפיתי לראות מישהו אחר.
״איזה דיסק?״ שאלתי מחכה לתשובה.
״הדיסק שיש לך בתיק״ אמרה והצביעה על תיק הגב שלי.
״הדיסק שגנבת מהמוכר והכנסת אותי לסיטואציה לא נעימה בגללו״ הוסיפה נשמע שהיא יודעת בדיוק מה עשיתי ולא ממש מוכנה לשמוע עוד שקרים שהתכוונתי לספר.
״קודם כל אף אחד לא ביקש ממך להתערב״ אמרתי מתקרבת אליה בצעדים איטיים.
״ודבר שני אני לא גנבתי שום דיסק״ אמרתי לבסוף עוצרת כשהבנתי שאין לי עוד לאן להתקרב, היינו קרובות מידי.
״באמת?״ ספק שאלה ספק אמרה.
״תוכיחי״ הוסיפה, מתרחקת מעט רק שלא נהיה קרובות מידי.
״איך בדיוק אני אמורה להוכיח משהו שלא קיים?״ שאלתי.
״או משהו שלא אני גנבתי?״ הוספתי לאחר כמה רגעים של שתיקה.
״ככה״ אמרה מתקדמת לעברי בזמן שאת ידה לקחה והחלה לפתוח לי את התיק לא מתביישת לגעת בתיק שלא שייך לה, בתיק של מישהו אחר.
״אני לא יודעת מי את חושבת שאת אבל לא קם הבן אדם שנגע בי או בדברים שלי בלי רשות״ אמרתי לאחר שיצאתי מהבועה שלי.
״ואם הוא בכל זאת נגע היה לו עסק איתי״ לחשתי לה, מתקרבת אליה עוד ועוד מקווה שתפנים כל מילה וכל משפט שיוצא לי מהפה,
״אני לא יודעת עם איזה אנשים חיית עד עכשיו אבל את צריכה ללמוד לכבד מבוגרים ממך״ השיבה מתקרבת גם היא.
״מבוגרים? איפה בדיוק את רואה כאן מישהו מבוגר״ שאלתי כי היא ממש לא הייתה נראת לי כמו מישהי מבוגרת או כמו מישהי שאני צריכה לכבד.
״אם היית מסתכלת על עוד אנשים חוץ ממך אולי היית רואה שאני עומדת פה ממש מולך״ השיבה,
קיבלה אומץ זאתי אין בעיה בכלל חכי תראי איך אהפוך את החיים שלך לגהינום, אין לך מושג עם מי יש לך עסק בייבי.
״אני רואה טוב מאוד הבעיה היא שאת לא מבוגרת ובטח לא מישהי שאני צריכה לתת לה כבוד אחרי איך שהיא מדברת אליי״ חשבתי לה באותה מטבע, רק שתבין שאיתי לא מתעסקים. 
״דבר ראשון, אני בת 25 כך שאת תצטרכי לכבד אותי בין אם תרצי ובין אם לא״ אמרה עצבנית, סוף סוף הצלחתי להוציא ממנה קצת עצבים.
״ודבר שני, כבוד את צריכה לתת לכל אדם לא משנה אם הוא צעיר או אדם מבוגר״
סיימה את ההרצאה שלה עדיין עצבנית,
זה בסדר מותק כל עוד אני נושמת תהיי כזאת עוד הרבה.
״את לא אמא שלי כך שאת לא ממש יכולה להגיד לי מה לעשות או לנסות להטיף לי מוסר״ השבתי עצבנית בדיוק כמוה, ככה את רוצה לשחק לא?
״ועכשיו תעשי לי טובה יש לי חיים חוץ מלריב עם אישה זרה ברחוב״ אמרתי והלכתי משם לא מסתכלת לאחור לבדוק אם היא הולכת אחרי או שבחרה להישאר לעמוד שם.
אין לי מושג מי זאת אבל אני מקווה שלא ניפגש שוב לעולם.