תגרמי לי(GL)

פרק 13| הרבה השתנה מאז

*שנתיים וחצי לאחר מכן*

״נו כמה זמן?״ שאלתי בזמן שחיכיתי לה בתוך הרכב.
״כמה זמן שצריך״ היא ענתה בציניות, וגיחחתי מעט.
״חוץ מזה אי אפשר לזרז שלמות״ הוסיפה את המשפט שתמיד נהגה לומר כאשר איחרה לאנשהו.
״אני אחכה עוד הרבה?״ שאלתי שוב חסרת סבלנות.
חכיתי לה מחוץ לבית במשך 20 דקות והיא עדיין לא סיימה להתארגן או לא ניסתה לסיים, לוקחת את הזמן כאילו שיש לנו זמן לזה.
״הנה אני יוצאת, קרצייה״ ענתה בקצרה.
מיהרתי להביט לעבר השער, מחכה לראות אותה יוצאת ממנו כמו שאמרה.
״אני רואה הכל חוץ מאותך״
״תסתכלי טוב״
״את גם רוצה להעביר לי שיעורים בזה?״
״אני יכולה להעביר לך שיעורים במשהו אחר אם את רוצה״ ענתה עם חיוך זדוני מתקרבת לעבר הדלת,
הכרתי את החיוך הזה, ידעתי מה הוא אומר.
״לא תודה״ עניתי וניתקתי את השיחה בזמן שהיא נכנסה לרכב.
״את בטוחה? אני טובה בהמון דברים כמו שכבר הבנת״
״באמת? במה למשל?״ שאלתי מתגרה בה.
״בזה״ היא אמרה וקירבה את שפתיה לעבר השפה שלי.
תפסתי אותה מהצוואר ומשכתי אותה אליי כדי שאוכל לנשק אותה טוב יותר.
״נו מה אומרת?״ שאלה אחרי שהכריחה את עצמה להתרחק ממני ולהפסיק לנשק אותי.
״את צריכה מישהי טובה כמוני, שתעביר לך שיעורים״ אמרתי ומשכתי אותה שוב אליי רק הפעם ביותר אגרסיביות, מפחדת שתברח ממני למרות שידעתי שאין לה לאן.
״מתי את פנויה?״ היא שאלה בין לבין.
״אני צריכה לבדוק ביומן״ אמרתי בציניות והיא גילגלה לי עיניים.
״דיברנו כבר על גלגולי עיניים האלה, תעשי איתם משהו״
היא ידעה שאני שונאת שהיא מגלגלת לי עיניים ככה, והיא גם ידעה מה יקרה אם היא תמשיך לעשות את זה.
״אני מעדיפה לעשות אותך״ היא ענתה בקצרה והמשיך לנשק אותי, מעמיקה את הנשיקה שלנו גומרת לי להבין שאם אחת מאיתנו לא תפסיק את זה עכשיו אנחנו בחיים לא נמצא מכאן.
״אם כמה שאני אוהבת להתנשק איתך, יש לנו ערב ארוך״ אמרתי והזזתי את עצמי ממנה בכוח למרות שלא רציתי בזה, יודעת שגם היא לא בדיוק רוצה.
״אוף נו״ היא אמרה מתרחקת ממני גם.

״היינו פה שבוע שעבר לא?״ היא שאלה כשיצאנו מהרכב אחרי שחיפשנו חניה שעות.
״כן״ עניתי בקצרה מושכת את היד שלה לכיווני, משלבת את ידי בידה.
״אז מה אנחנו עושות פה, שוב?״ שאלה, יש לה יותר מידי שאלות בזמן האחרון.
״את מה שעשינו פה שבוע שעבר?״ ספק שאלתי ספק אמרתי.

השעה עכשיו 3 וחצי לפנות בוקר ואנחנו עדיין באותו מקום.
דניאל כבר נהייתה עייפה וכמעט נרדמה עליי באמצע הרחוב, הרמתי אותה ולקחתי אותה לכיוון הרכב מתפללת בכל ליבי שלא אעיר אותה, אהבתי לצפות בה בזמן שהיא ישנה.
כשהגעתי לרכב הנחתי אותה בזהירות במושב הקדמי, חגרתי אותה והלכתי לעשות את אותו הדבר לעצמי.

לפני שנסעתי משם בהיתי בה במשך כמה דקות,
מודה לה׳ על כך שיש לי אותה,
אם לא היא כנראה שהכל היה נגמר אחרת.