פרק 6| לא לתלמידים כמוך

392 13 2
                                    

יצאתי מהחדר שלו בעצבים מי הוא בכלל שידבר אליי ככה ועוד מול התלמידה הזאת.
אנחנו רק ביום הראשון ואני כבר שונאת את המנהל הזה ושלא נדבר על השנאה שלי לתלמידה הזאת, אני לא מאמינה שאני המחנכת שלה, אלוהים במה חטאתי?

שמעתי קול קורא לי ובחרתי להתעלם כי ידעתי בדיוק למי הקול הזה שייך, מה היא רוצה עכשיו, להשפיל אותי אחרי מה שקרה בחדר של המנהל, לצחוק עליי או אולי לרדת עליי בגלל זה.

המשכתי ללכת עד שהרגשתי שמשהו מושך אותי אחורה, לקח לי שניה להבין מי עשה זאת ולא התפלאתי על האומץ שיש לתלמידה הזאת.
״את שומעת רגע?״ שאלה בהתנשפות, בטח מהריצה כשניסתה להשיג אותי ואני בחרתי להתעלם ממנה ולהמשיך ללכת.
״מה את רוצה״ עניתי לא מבינה, הפרצוף שלה שידר משהו לא מובן כאילו היא לא מבינה למה אני מדברת אליה ככה.
״אני קוראת לך ואת ממשיכה ללכת״ היא ציינה את מה שהיה ברור לשתינו כשמש.
״אין לי כוח לשיחות חולין עכשיו,״ אמרתי ובחרתי לקחת צעד אחורה שהבנתי שהיא מתקדמת לכיווני, הבחורה הזאת מביאה איתה רק צרות.
״מה את צריכה״ הוסיפתי לאחר שהבנתי שהיא לא מתכוונת לוותר עקשנית, חבל שהיא לא עקשנית ככה לגבי דברים חשובים יותר כמו לימודים כי לפי הרושם הראשוני שלה נראה שהיא תלמידה מופרעת בדיוק כמו האופי המופרע הזה שלה, או אלוהים אני מורה אסור לי לשפוט תלמידים על פי רושם ראשוני זה לא אני היא מוציאה ממני צדדים שלא ידעתי שקיימים בי.
״סתם להגיד לך תודה על קודם״ אמרה, הסתכלתי עליה ברצינות קצת בשוק ממה שאמרה כרגע, תודה על מה בדיוק?
״ממש מצחיק״ אמרתי, ממשיכה ללכת.
״אני רצינית, תודה״ המשיכה להגיד בזמן שאחזה בידי לא נותנת לי לברוח לשום מקום, מפחדת שאם תעזוב אברח לאנשהו- והיא צדקה התכוונתי לברוח כמה שיותר רחוק ממנה ומהצרות שהיא מביאה איתה.
״מה שתגידי״ אמרתי לא מאמינה לאף מילה שלה בזמן ששיחררתי את האחיזה שלה ממני, לא רוצה להמשיך לאהוב את המגע שלה עליי.
״את לא מאמינה לי?״ היא שאלה לא מבינה למה מתנהגת בדרך שבה התנהגתי אליה, אני מדמיינת או שהיא ניפגעה ממני לא זה לא יכול להיות הרי לבחור הזאת אין לב.
״יודעת מה? לא ממש״ השבתי בכנות, מקווה שאם אהיה כנה איתה אולי היא תעזוב אותי, שוכחת שאמור להיות לי שיעור עוד מעט.
״את מורה לא?״ שאלה, מחכה לתשובה ממני.
״התפקיד שלך זה לא להאמין באנשים או משהו כזה?״
״כן, אבל לא לתלמידים כמוך״ עניתי את מה שעלה לראשי מבלי לחשוב פעמיים ואת האמת שהתכוונתי לכל מילה.
״מה זאת אומרת לתלמידים כמוני?״ שאלה משלבת את ידה, מחכה לתשובה מספיק טובה שתכפה על מה שאמרתי לפני כמה שניות.
״תקשיבי, אני לא יודעת מי את או איזה תלמידה היית ואת האמת שאני גם לא רוצה לדעת.
באתי אך ורק במטרה אחת וזה בשביל ללמוד לא להתווכח עם תלמידים כמוך, עכשיו תעשי לי טובה יש לי כיתה שלמה שמחכה לי ואת בניהם לא?״ אוקיי לא צפיתי שהמונולוג שלי יהיה כזה ארוך אבל ככה יצא, אני ממש מקווה שתבין את הרמז ותתרחק ממני כבר.
״צודקת״ לחשה והתרחקה משם, גורמת לי להרגיש אשמה על הדברים שאמרתי עכשיו, אולי פגעתי בה? לא אין סיכוי למה שתפגע ממורה שהיא מכירה בקושי יומיים?

תגרמי לי(GL)Where stories live. Discover now