התערבות

פרק שתיים

היילי
נכנסתי לבית ספר, רואה כמה פרצופים מוכרים נזכרת כמה אני שונאת פה את כולם ומתקדמת,אני מוציאה את הטלפון מהתיק ושוקעת בו פתאום נתקעתי במשהו או יותר  נכון במישהו.גוני,הבן אדם השנוא עליי בבית ספר המסריח, הזה בכיתה ח ראיתי אותו פעם ראשונה .

כיתה ח

יצאתי מהכיתה עם הכוס שוקו שלי וחשבתי כמה אני שונאת אותה המורה המטומטמת הזאת מי היא בכלל שתצעק עליי ברור שאני יצעק עליה בחזרה חתיכת ב-״היייי סתכל לאן אתה הולך מפגר״ אמרתי לילד שנתקע בי ״למי. נראה. לך . שאת קוראת מפגר״ אמר לי בקול בס יחסית לילד בכיתה ח וניסה ״לאיים״ עליי? ״אתה רואה פה עוד מישהו שלא יודע ללכת ישר?״ השבתי לו ״אני לא יודע מי את חושבת שאת חתיכת מפונקת אבל תתחילי להירגע״ הוא אמר לי .מי הוא חושב שהוא?!? ״אווו אני רועדת מפחד, אתה לא רואה?״ אמרתי לן בציניות הוא היה נראה מופתע אבל חזר לפרצוף ״המאיים ״. שלו ובדיוק שבאתי להתקדם ולחתוך את השיחה המפגרת הזו הרגשתי אותו אוחז בידי ״אנחנו לא סיימנו״ אמר תוך כדי שהוא מושך אותי לעמיד מולו,שוב ״לי דווקא נראה שכן״ עניתי והרגשתי את האחיזה שלו מתהדקת על כף ידי ״תשחרר אותי.אתה מכאיב לי״ אמרתי והוא רק ממשיך ללחוץ לי יותר חזק על היד ״אווו למה מה תעשי לי?״ אמר בטון מתגרה הסתכלתי על היד השנייה שלי שעדיין אוחזת שכוס השוקו שהספיקה להתקרר בגלל השיחה המיותרת שלנו אז פשוט שפכתי עליו את כל כוס השוקו הוא שחרר את היד שלי בגלל אינסטינקט ההפתעה והסתכל עליי במבט כל כך כועס אבל עדיין חייכתי חיוך ציני ואמרתי ״מספיק טוב בשבילך?״ גיחכתי ובאתי להתקדם אבל שוב הוא תפס לי ביד משך אותי לעמוד מולו ופשוט בעט לי ברגל ונפלתי על הרצפה,לעזאזל זה כואב.הוא חייך אליי ואמר ״עכשיו זה מספיק טוב״ הייתי כועסת כמו שלא הייתי מעולם העמדתי את עצמי מולו וסתרתי לו כל כך חזק שכל המסדרון שמע את ההד של המכה ובידיוק שבאתי להסתובב כדי ללכת.שוב. שמעתי את המנהל קורא לי ״הגברת היילי ווקר מה את חושבת שאת עושה?ההתנהגות הזאת לא מקובלת עליי גשי למשרד שלי עכשיו.״ אמר לי לא רציתי להסתבך עוד כדי שהשיחה תגיע גם לאבא שלי, אז הלכתי אחריו תוך כדי אני רואה בזווית העין את גוני מסתכל עליי ומחייך ופתאום המנהל הסתובב ואמר ״אוי לא תחשוב ששכחתי אותך גוני גש איתנו למשרד.״ אמר ועכשיו היה תורי לחייך.

הווה
בקיצור שנינו הלכנו למשרד של המנהל רבנו שם כמובן והמנהל התקשר להורים שלנו וסיפר להם כמובן שלא היה להם כזה אכפת   כי הם היו עסוקים בעבודה,והשאיר אותנו היחד שעה בסיפריה בסוף היום.זו הייתה השעה הארוכה ביותר בחיים שלי.
שהתנתקתי מהזיכרון שלי שמתי לב לכף היד שלו שהוא מושיט לי כמובן שלא אחזתי בה ״אני מעדיפה למות מאשר להעזר בכף יד המזוהמת שלך שתיגע בי״ אמרתי תוך כדי שקמתי ״ההפסד כולו שלך.את יודעת כמה בחורות היו רוצות לגעת בכף היד ״המזוהמת שלי?״ענה לי בחיוך ״איכס״ אמרתי. גוני היה ידעו כסטוציונר של השכבה,הילד הרע,הטחון והתחיך של השכבה גוני ללא ספק זכה בתארים האלה בכבוד. אהה חוץ מהחתיך כמובן טוב אולי קצת.
הוא בא לענות לי אך הצלצול קטע אותו ושנינו נכנסו לכיתות שלנו.

אני יודעת שהפרקים קצרים בעז״ה אני יעשה פרקים יותר ארוכים