פרק שבע

213 9 1
                                    

היילי
אני יורדת מהאוטו ומתקדמת לכיוון הבית שלי,עוברת את השומרים ונכנסת בדלת. רואה את אבא שלי בספה,אבא שלי לא בבית רוב הזמן ואם הוא כן אז הוא בחדר עבודה,משהו פה מוזר .
״אבא ״ אני אומרת בהפתעה ״היילי יפתי,אני רוצה להגיד לך משהו״ אבא שלי אומר במתח ״אבא הכל טוב?״ אני שואלת אותו,הוא מתנהג מוזר ״הכרתי מישהי.״ הוא אומר מהר ״מה?מתי?איך?״ כני שואלת אותו במהירות ״לפני חצי שנה הכרנו, הכרתי אותה בעבודה,היא אישה נפלאה אני רוצה שתכירי אותה,לפני שאני מציע לה נישואין״הוא אומר בחיוך,נישואין?? הוא רציני איתי? ״אתה רציני?״ אני שואלת ״כן ילדתי״ הוא אומר בחיוך אני אומרת  ״אני רואה אותך פעם בחודש.לשעה,וגם זה בקושי,אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה שדיברנו,לא היית בבית משפט בעדות שלי,למרות שזה היה לי חשוב,הייתי שם פאקינג לבד.לא רק בבית משפט ,בכל הקטע של האונס הזה שקרה בגלל ״השף״ שאתה הבאת. ואתה פשוט מספר לי שאתה יוצא עם מישהי חצי שנה ואתה עומד להציע לה נישואין ? שיהיה לך במזל אני לוקחת חלק בדבר הזה.״ אני אומרת בעצבים שבאיזה שהוא שלב נהפכו לבכי ,עולה לחדר שלי וטורקת את הדלת.

״ליליוש״ אני שומעת כל מהדלת,מרטה. ״פתוח״ אני אומרת ״אל תכעסי ילדה יפה ,הכל יהיה בסדר את תראי.״ היא אומרת תוך כדי שהיא מחבקת אותי,לא הייתי מהאנשים החבקנים ,אבל הייתי צריכה את זה.״מרטה,תודה.״ אני אומרת לה בבכי ״אוי יפה שלי,הכל מאהבה״ היא אומרת לי ״את חושבת שהגזמתי?״ אני שואלת אותה ״אני חושבת שאמרת מה שאתה מרגישה וזה בסדר,אבא לך אוהב אותך ודואג לך מאוד גם אם הוא לא מראה את זה,אני יודעת שזה לא כוונתך אבל הוא נפגע מאוד מהקטע שכביכול האשמת אותו באונס,הוא עדיין בספה באותה תנוחה מחכה לך.״ היא אומרת לי,ואני מחליטה לקחת את עצמי בידיים ולרדת למטה.רואה אותו בספה בוהה באוויר, מתיישבת לידו ומתחילה לדבר ״אני לא מאשימה אותך,זה לא הייתה כוונתי, הרגשתי לבד,שאתה לא מאמין לי,שאף אחד לא מאמין לי. אבא.אני לא רואה אותך הרבה ואני יודעת שכל מה שאתה עושה זה בשבילי ,אבל אני מתגעגעת אלייך אבא.מאוד,פעם היית החבר הכי טוב שלי. שלא הגעת לעדות שלי ,כעסתי נכון אבל יותר מהכל הרגשתי כאילו אני לא חשובה לך. אני לא כועסת כבר אבא.אני אוהבת אותך באמת,אבל בבקשה תיתן לי להרגיש שגם אתה״ אני מסיימת והוא מתנפל עליי בחיבוק ״אני אוהב אותך ילדתי מאוד מאוד,ואני מצטער.על הכל.אני מבטיח לתמוך בך בכל הקשור לאונס,הייתי צריך לעשות את זה ממזמן״ אני מחבקת אותו חזק ומוחקת את הדמעות ״אז מה,אתה מתכוון להראות לי מי זאת?״אני אומרת מנסה להקליל את האווירה והוא צוחק״בואי תראי״

אני קמה ביום שאחרי לבית ספר מתלבשת ומתאפרת כרגיל,יוצאת לכיוון האוטו של כריס,ואנחנו נוסעים לכייון הבית ספר,אני יורדת מהאוטו שלי ומתחילה לחפש את גוני, אם הוא יפתח את הפה הגדול שלו על האופנועים ,אני גמורה .ועד שהשלמתי עם אבא שלי,אבא שלי נגד זה בכל המובנים .שעוד הייתי קטנה והייתי אומרת לו שאני רוצה ללמוד הוא היה אומר לי בחיים לא .אם הוא ידע שאני רוכבת ועוד משתתפת בתחרויות הוא לא יתן לי לצאת עד האוניברסיטה . אחרי הליכה לא ארוכה אני מגיעה לכיתה שלו עשר דקות לפני שמתחיל השיעור הראשון רואה אותו מדבר עם חבר שלו או משהו ושרלוט .הילדה הכי זונה בבית ספר ,היא ואני ב״יריבות״ זאת אומרת היא ועצמה כי היא מעניינת לי את השפיץ הבוהן ברגל .

גוני
אני יושב בכיתה עם ליאם ושרלוט הזאת שנדחפת שוב,״תגיד איפה היית אתמול ?אתה לא רוכב בימי רביעי וראשון ?״ליאם שואל אותי תוך כדי ששרלוט מנסה להימרח עליי ״הייתי במוטרוסיטי ואתה לא מאמין את מי ראיתי שם ״מה את מי״ אני בא לענות לו עד שאני רואה את היילי עומדת ליד השולחן שלי ומושכת לי את היד החוצה .״וואו בייבי נפתחנו מתחילה למשוך אותי ממקום למקום״אני עונה לה בציניות ״ממש מצחיק חשבת לבד?בכל מקרה לא מעניין אותי. תקשיב גוני,מה שקרה אתמול לא קרא מבחינתך ואם תעז לספר למישהו על זה אני אשבור את האופנוע שלך.״ היא אומרת מנסה לאיים עליי ״תקשיבי,בייבי.תרגעי קצת אני לא אספר יש לך על מי לסמוך״אני אומר ,אני כל כך הולך לשחק בזה לטובתי,״אני מאוד מקווה,בשבילך.״ היא אומרת והולכת.

היא כל כך הולכת להיות שלי.

התערבותWhere stories live. Discover now