התערבות

פרק שש

היילי
החתיכת מניאק הזה אני לא מאמינה שהוא גם פה נדחף לי,למה הוא הוריד את הקסדה שלו למה,עד שהתחלתי להנות מאיזה שיחה סתמית עם מישהו זר,״לילו״ אני שומעת את בן קורא לי לפני שאנחנו צריכים לצאת,זאת אומרת בן מקפיץ אותי לבית ספר בחזרה כדי שאני אחכה שם לנהג הפרטי שלי ״אה בן בן״ אני עונה ,הוא מגרד בעורפו במבוכה ״תקשיבי,יש לי פה איזה מקרה עם רוכבת אני לא יכול להקפיץ אותך..אני ממש מצט-״ הוא אומר במבוכה ואני קוטעת אותו ״בן הכל טוב תרגע,אני אזמין מונית ״ אני אומרת בניסיון להרגיע אותו ״בטוח?אני לא רוצה שתפחדי, את יודעת כל מה שקרה״ הוא אומר והאמת שאני טיפה בלחץ אבל אני לא רוצה להטריח אותו לגרום לו להרגיש אשם. ״חברים הכל טוב המושיע הגיע אני אקח אותה.״ אומר גוני מהצד,נו באמת הוא לא הלך כבר ?״מה אתה עושה פה אתה לא היית צריך ללכת כבר?״ אני שואלת אותו בעצבים ״זה מה שיש לך להגיד לי?מה עם איזה ,גוני אתה המלך שלי תודה לך תודה לך״ הוא מנסה לחקות אותי, ״ קודם כל זה חיקוי גרוע שלי, דבר שני אני לא הולכת להגיד לך כלום כי אתה ממש לא הולך להקפיץ אותי,הבנת?״ אני עונה ״אויש תפסיקי להיות קשה״ הוא עונה ,מה הקטע שלו פתאום?אנחנו לפני דקה רבנו ״האמת לילו עדיף שהוא יקח אותך,אני יותר סומך עליו מאשר נהג מונית ,חוץ מזה זה נסיעה של שתי דקות״ בן אומר אני באה לענות שממש לא אבל אז הפלאפון שלי מצלצל אבא פאק. ״היילי,איפה את כבר ארבע ,את עד עכשיו בבית ספר?״ הוא שואל ״כן אני עכשיו צריכה לצאת פשוט בידיוק סיימתי פה את העבודה בהיסטוריה״ אני אומרת,אנחנו בכלל לומדים היסטוריה? לא משנה ״בסדר,אני שולח את כריס.עשר דקות אצלך,ביי.״ ביי אבא״ אני אומרת מהר ומנתקת .ממתי אכפת לו מתי אני בבית,ממתי הוא בבית בכלל?פאק אני צריכה ללכת עכשיו.
״אוקיי תשכח ממה שאמרתי אני צריכה שתקפיץ אותי ,עכשיו.״ אני אומרת לגוני ״מה קרה אבוש התקשר?״ הוא עונה לי ואני עוד שנייה דופקת לו כדור לראש. ״טוב אתה מקפיץ אותי או לא?!״ אני אומרת בלחץ ״יאללה בואי רק תפסיקי להתחנן״ הוא אומר ״יחתיכת חיי בסרט,אני ממש לא מתחננת אלייך,יודע מה עזוב אני אקח מונית״ אני אומרת ובאה ללכת הוא תופס את ידי ואומר ״צוחקים איתך,יאללה בואי״ הוא אומר ואני באה אחריו בלת ברירה.אנחנו מגיעים לאופנוע שלו תוך כדי שבדרך אנחנו מתווכחים על מי הגיע למוטרוסיטי ראשון. ״יאללה תעלי״ הוא אומר ״אני לט מאמינה שאני עושה את זה ״ אני ממלמלת תוך כדי שאני עולה על המאחורה של האופנוע,אני שונאת לעשות את זה. ״תחזיקי אותי חזק בייבי״איכס.״בייבי תקרא לחברות שלך .אני לא אחת כז-״ הוא לוחץ על הברקס בפתאומיות ואני חייבת לחבק אותו כדי לא ליפול, ״הידיים שלך צריכות להיות שם יותר״ הוא אומר בצעקה בגלל הרעש של האופנוע ״אתה סוטה.״ אני צועקת והוא צוחק,מה אתה צוחק?מי הרשה לך לצחוק בכלל? ״והגענו בייבי״ הוא אומר מתגרה בי עם הבייבי הזה ״בול בזמן״ אני אומרת בהקלה תוך כדי שאני רואה את המכונית של כריס מהאופק .
״אתה יודעת בדרך כלל שעוזרים לך נהוג להגיד תודה״ הוא אומר מאחורי ״טוב,אל תתלהב זה חד פעמי ,תודה.״ אני אומרת לו בעדינות ורוך האמת שאני לא יודעת למה אבל זה היה תודה מהלב .הוא מסתכל עליי לעיניים ומנסה לפענח את התודה הזאת תוך כדי ששערו מבולגן מהקסדה .הוא חתיך ככה. אנחנו מסתכלים אחד לשני בעיינים לפחות דקה שהרגישה כמו שנייה עד שאני שומעת את כריס צופר לי ואנחנו מתנתקים מהקשר עין ואני מתחילה ללכת. אני כבר בדלת של האוטו מסתובבת לאחור ורואה את גוני עדיין מסתכל עליי וקורץ אליי ,אני עושה לו אצבע שלישית והוא מחייך עולה על האופנוע שלו ונוסע.
מה  זה  היה  ?