בסיבוב תפנה ימינה

פרק 3 איתן/ לין

איתן.

לקחתי את איב אחותי הקטנה מ‏צהרון.
היא שנה הבאה עולה לכיתה א. אני לא מאמין שהיא גדלה לי ככה.
כשהגעתי לגן איב קפצה עלי חיבקה ונישקה אותי.
היא המקום מפלט שלי.
כשההורים התגרשו הייתי צריך מישהו לצידי, ולמרות שאיב הייתה כול כך קטנה היא תמיד הייתה שם. היר רצתה שאשחק איתה אז שיחקתי וזה העביר ממני את המחשבות בצורה מאוד יעילה.
״איך היה בגן איב?״
״בסדר. אתה יודע ילדה היום בגן אמרה לי שהיא רוצה שניהיה חברות״ אמרה איב עם חיוך ענק.
״איזה יופי״ ‏חייכתי אני שמח שהיא שמחה.

כרגיל פעמיים בשבוע יש לי ולאיב יום שהוא שלנו.
כלומר ביום הזה אנחנו יוצאים למסעדה ביחד ואני קונה לה פיצה ופנקקים.
נסענו לכיוון המסעדה שאיב אוהבת. ״sweet food"

הגענו לשם והתיישבנו בשולחן.
״איב מה את רוצה לאכול?״ שאלתי.
״פיצההההה״ צעקה בקול חלש. צחקתי
״אוקיי פיצה״ אמרתי
המלצרית ניגשה אליי. זאת לא הילדה החדשה מבית ספר?
לין. אני זוכר ששמעתי את חברה שלה קוראת לה.
״מה תירצו?״ שאלה עם חיוך קטן.
התעלמתי מהשאלה. ״את לין החדשה מבית הספר נכון?״ שאלתי.
״כן״ אמרה. ״איזה יפה את״ איב אמרה בפתאומיות. ללא ספק לין יפה. היא גם לא מתאמצת להראות את זה, היא לא שמה איפור או אפילו מתלבשת חשוף. היא בהחלט יפה מאוד.
״תודה רבה, גם את מאוד יפה״ ענתה לין היא מובכת מאוד.
כעבור שתיקה ארוכה. ״איתן מה עם הפיצה אני רעבה״ איב אמרה.
״מה תרצו להזמין?״ שאלה לין בחיוך
״פיצה עם אקסטרה גבינה ובייקון.״ אמרתי ללין.
״לשתות משהו?״ שאלה.
״מיץ תפוחים וקולה.״ אמרתי. איב לא אוהבת מוגז.
״אוקיי עוד מעט יגישו לכם״ אמרה ומהירה ללכת.

לין הגישה לנו את האוכל.
השעה כבר שמונה ארבעים.
אני ואיב התחלנו לאכול.
כסימנו היה תישע.
השארתי כסף וטיפ מכובד
והלכנו למכונית שלי.
איב ישבה מאחורה כי היא עדיין קטנה בשביל לשבת מקדימה. חגרתי אותה והתישבתי בכיסא הנהג.
שיצאתי מאזור החניה ראיתי את לין הולכת ברגל. מה היא חוזרת עכשיו ברגל לבית?
פתחתי את החלון. ״לין תכנסי אני יסע אותך״ אמרתי.
״לא צריך אני הולכת ברגל.״ אמרה.
״אני לא שואל אני אומר. כנסי למכונית״ לקחתי נשימה עמוקה. ״או שאצטרך להרים אותך ולהושיב אותך במכונית״ אמרתי עם חיוך.
״מה?״ שאלה המומה. ״את שמעת אותי לין״ אמרתי.
היא נכנסה למכונית.
״אוקי עכשיו תגידי לי לאן לנסוע״ אמרתי
״תסע ישר״ אמרה.
נסעתי והיא הובילה אותי.

הגענו לבית שלה.
״תודה רבה״ אמרה
״לילה טוב איתן, לילה טוב..״ היא נעצרה.
״קוראים לי איב״ איב קפצה ממקומה.
״לילה טוב איב״ אמרה עם חיוך גדול. החיוך שלה עם הגומות ואוו בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה, היא כול כך יפה.
״אין על מה״ אמרתי. ״לילה טוב״ הוספתי.
״לילה טוב ליןן״ איב אמרה.
היא יצאה מהרכב ונכנסה לבית שלה.
נסעתי לבית שלי.

***

לין

אני לא מאמינה שהוא הסיע אותי. הוא לא כזה נורא כמו שהבנות אמרו.
ואיב אחותו הקטנה ממש מתוקה. היא דומה לו. הם כול כך יפים שניהם.

נכנסתי לבית וראיתי את אבא שלי מרביץ לג׳וני.
פאק פאק פאק.
״תעזוב אותו״ צרחתי. הוא מיד עזב והתקרב אלי.
״ג׳וני רוץ לחדר עכשיו״ אמרתי בצעקה.
ג׳וני הלך. ונשארתי לבד עם המפלצת.
הוא קיבץ את ידו לאגרוף והטיח את ידו על פני בחוזקה. כך עשה פעמים ולאחר מכן בעט בי בבטן.  כול הגוף שלי כואב. נפלתי לריצפה.
הוא הפסיק. לפחות ככה חשבתי.
הוא לקח בקבוק זכוכית וניפץ עליי.
ירדו לי דמעות. הרגשתי את הזכוכיות ננעצות בי. ״חתיכת זונה״ צעק ״בדיוק כמו אמא שלך״

אחרי כחמש דקות הוא מיהר לצאת מהבית. נשארתי ברצפה ואז שמעתי את ג׳וני מתקרב אליי.
הוא הוציא ממני את כול הזכוכיות ועזר לי לקום.

הלכתי לחדר והסתכלתי במראה.
הייתי נראת נורא. כול הלחי שלי מלאה בדם היא גם קצת התנפחה.
כול הרגליים שלי מלאות דם מהזכוכיות. הרמתי את החולצה וראיתי שיש לי סימן סגול ענק על הבטן ובצד של הבטן זכוכית גדולה. היא בטוח תשאיר לי צלקת.

הוצאתי את הזכוכית ולקחתי מהר חולצה שתעצור לי את הדם.
חיכיתי שיעצור. כשעצר נכנסתי למקלחת.
כול הגוף צרב לי. בחיים לא כאב לי ככה.
יצאתי מהמקלחת. הייתי נראת נורא. מרחתי אלורה על הפצעים.

הלכתי לחדר של ג׳וני הוא בוכה?
״ג׳ון ג׳ון מה קרה למה אתה בוכה?״ התיישבתי לידו.
״בגל..לי הוא הרב...יץ לך״ אמר עם גמגומי בכי.
״ג׳ון ג׳ון אתה לא אשם, היחיד שאשם זה המפלצת. אל תבכה״ אמרתי וחיבקתי אותו, לא חזק מידי כי כואב לי כול הגוף.
הוא נרגע.

״אתה רוצה לספר לי מה קרה?״ שאלתי בקול רך.
״ירדתי למטה כי הייתי צמה. והוא היה שם, הוא דיבר עליך לא יפה ואמרתי לו שלא ידבר עליך ככה.״ אמר
״אתה נפצעת ג׳ון ג׳ון?״ שאלתי ״לא אני בסדר״ אמר
״ליני אני לא רוצה שהוא יפגע בך״ אמר.
״הכול בסדר ,אני בסדר״ אמרתי, אני לא בסדר, הכול לא בסדר.
״לך לישון ג׳וני״ אמרתי
הוא חיבק אותי. ״את יכולה לישון איתי?״ שאל
״כן״ הוא פינה לי מקום ונירדם.
לא יכלתי לישון מרוב כאב. לקחתי שני כדורים ושתיתי. זה ירגיע את הכאב.
אחרי חצי שעה נרדמתי.

לין שלנו המסכנה.
איך היא תילך ככה לבית ספר?
האם ישימו לב?
תמשיכו לקרוא🫶