לין
״ליני קומי״ קול נעים ועדין העיר אותי.
פתחתי את עיניי באיטיות. הוא הסתכל עליי
״בוקר טוב״ אמרתי.
״בוקר טוב״ חייך אלי חיוך גדול
״בואי נילך לאכול ארוחת בוקר״ אמר
״אני לא יודעת? אולי עדיף שאלך הביתה.״ אמרתי
״לא. את לא הולכת.״ קבע
קמתי מהמיטה, הכול הסתחרר. ״פאק״ אמרתי בקול חלש כמעט נופלת.
״אני מחזיק אותך.״ אמר
״קחי תשתי״ הוא נתן לי כדור שהנחתי שזה אדביל ובקבוק מים.
״תודה״ אמרתי ובלעתי את הכדור עם המים.
״אני רצינית איתן תודה על כןל העזרה שלך״ אמרתי
״אין לך מה להודות לי״
״אני עם הבגדים שלך איתן. אני לא יורדת לשם.״ קבעתי
״את כן. אני אסביר להם שלא קרה כלום״ אמר
״המכנס ענק עלי אני אצטרך להחזיק בכדי שלא יפול״ אמרתי
״אה כן לגבי זה יש לי מכנס בארון מלפני שנה״ אמר והלך לארון לחפש את המכנס.
הוא החזיק בידו מכנס שחור ״קחי״ אמר
לקחתי את המכנס ונכנסתי לשירותים החלפתי במהירות את המכנס הגדול למכנס הקטן אבל אז שמתי לב שיש לי כתמי דם פאק! פאק! מה אני אעשה עכשיו. חיפשתי פד במגירות של המקלחת. לא היה. מה חשבתי לעצמי? הוא גבר, למה שהוא יצטרך בכלל פד?
לקחתי נייר וקיפלתי אותו ושמתי בתחתונים. אני מקווה שזה לא הדלוף חשבתי לעצמי.
ישבתי מול ההורים שלו לארוחת בוקר. כול אחד התעסק בצלחת שלו.
איתן ממש דומה לאמא שלו יש לו אף כפתורי כמו לה ועניים בגוון חום דבש. ליד אמו ישב בחור בלונדיני עם עיניים ירוקות וקצת קמטים אני מתארת לעצמי שזה בן הזוג של אמא שלו.
״לין את ישנת פה?״ שאלה רוז אמא של איתן. ושברה את הדממה.
״כן״ ענה איתן במקומי.
״סליחה, אני מבטיחה לך אני ואיתן לא עשינו כלום״ מהרתי להגיד אחרי שעשת פרצוף חושש.
״מה הייתם אמורים לעשות?״ שאלה איב בתמימות
״להתנשק״ ענה איתן.
״איו זה מגעיל למה שתתנשקו?״ שאלה איב
״הם לא״ ענתה רוז חיוורת.
״לין נכון?״ שאל קול גברי. הסתכלתי לכיון הגבר שישב ליד רוז
״כן אני לין.״ אמרתי בחיוך קטן
״נעים להכיר אני טיילור״ אמר והוסיף חיוך
ישבנו ואכלנו.
כשכולם סימו לאכול אמרתי
״תודה רבה על האוכל״ קמתי כדי לפנות את הצלחת שלי. ״מתוקה את לא צריכה לפנות אחריך. אל תפני.״ קבע אימו
״זה בסדר״ אמרתי.
״אני באמת צריכה ללכת עכשיו לבית״ לחשתי לאיתן
״טוב אבל אני מסיע אותך״ אמר
חייכתי עליו ורק אז שמתי לב כמה אני קרובה אליו. העיניים החומות האלה. אולי מלא אנשים יגידו שיותר יפה זה כחול או ירוק אבל הצבע עיניים שלו כול כך יפות. ״האמ״ השתעלה רוז
אני ואיתן סובנו את המבט לכיוון רוז.
״אמא אני הולך להסיע את לין לבית״ אמר איתן לפני שאמא שלו הספיקה להעיר לנו על הנעיצת מבטים המוזרה שהייתה בנינו.
״תחזור ישר אני וג׳ון צריכים להגיד לך משהו״ אמרה רוז
״טוב אמא״
איתן שם לי בשקית את השימלה שלי ואמר שאני יכולה ללכת עם הבגדים שלו לבית.
הגענו לחניה שמחוץ לבית שלי
״לין את בסדר?״ שאל איתן
״אני שאלתי אותך אתמול אבל היית שיכורה מידי״ אמר איתן
״אני דואג לך״ הוסיף
״איתן אני בסדר״ אמרתי
״ את לא נראת לי בסדר״ אמר
״למה שתית כול כך הרבה״ שאל
״אני, מותר לי לשתות אני לא חייבת לך הסברים״ קבעתי
״את שתית כול כך הרבה. למה את לא מוכנה להוריד את המחסומים?״ שאל
״על איזה מחסומים אתה מדבר איתן״ שאלתי
״כול פעם שאני מנסה לדבר אליך ולגשת לך ללב את מעלה את המחסומים. את לא מספרת לי כלום וגם משקרת לי.״ אמר
״את יכולה לספר לי אם משהו קרה אני יכול לעזור לך״ אמר
״שום דבר לא קרה״ אמרתי בטון עצבני
״את משקרת את כול הזמן משקרת. את חושבת ששחכתי שמשהו פגע בך? ששמת איפור וסוצארט ארוך באמצע ספטמבר!״ אמר בטון גבוה
״זה היה לפני כמעט חודש. אף אחד לא פוגע בי!״ התעקשתי.
״תפסיק לחשוב שאתה יודע הכול כי אתה לא יודע כלום!״ צעקתי
״אני רק דואג לך״ אמר
לקחתי נשימה עמוקה. ״תודה רבה על הארוחה היום. החזיר לך את הבגדים אחרי כביסה.״ אמרתי
״אל תלכי״ אמר
יצאתי מהמכונית. התקדמתי לביתי ואז שמעתי דלת נתרקת.
איתן סובב אותי כך שאני מסתכלת עליו והוא עלי.
״אמרתי לך לא ללכת״ אמר
״ואני לא הקשבתי לך״ אמרתי
״סליחה.״ אמר איתן ״אם את רוצה שהפסיק לשאול שאלות אני אפסיק.״ הוסיף ״אבל עם הדאגה שלי אני לא הפסיק.״ אמר
״אין לך מה לדאוג אני בסדר גמור. שתיתי כי זה מה שבני נוער עושים אז תפסיק לעשות כיאלו אתה יודע הכול כי אתה לא״ אמרתי
״צודקת, פשוט אל תריבי איתי״ אמר ברוגע
״איתן אני צריכה ללכת. ואמרתי לך כבר זה״ אצבעתי על שנינו ״לא יעבוד״ אמרתי.
״הבנתי. ובכול זאת אני אנסה.״ אמר
״בוא פשוט נשאר ידידים״ הצעתי או יותר נכון קבעתי
״טוב אבל זה לא אומר שהמשיך לנסות״ אמר איתן
״ביי איתן״ אמרתי והלכתי לדלת הכניסה ונכנסתי הביתה.
״לין?״ ג׳וני צעק
״מה״ שאלתי בצעקה
הוא הגיע לסלון.
״הייתי פה לבד כול הזמן הזה, אני לא רוצה יותר להיות לבד״ אמר ג׳וני
וקפץ עלי לחיבוק.
״אתה אף פעם לא תיהיה לבד. אני פה.״ אמרתי
נכנסתי לשירותים מיד הורדתי את המכנס ושמתי פד.
התחתונים היו מלאים בדם. מזל שהמכנס שחור.
שמתי את הבגדים שלו בכביסה והלכתי להכין אוכל. ארוחת צהורים לג׳וני.
מאוחר יותר באותו הערב אחר שדאגתי שג׳וני אכל ועכשיו נמצא בחדר.
שמעתי את דלת הכניסה נסגרת. אבא הגיע.
אני לא רוצה לראות אותו. הוא מגעיל אותי. אני מגעילה את עצמי.
אולי הראש התנקה לכמה שעות אבל עכשיו הוא חזר לעבוד.
עכשיו כול המחשבות חזרו.
אין לי כוח אני נלחמת פה בשביל ג׳וני. אני ממזמן הייתי מוותרת אם לא היה לי את ג׳וני. אני צריכה לטפל בו. אף אחד אחר לא יכול. רק אני.
עצמתי את עיני ונרדמתי
סליחה🫶 אני יודעת שנעלמתי להרבה זמן אבל חזרתי;)
אהבתם את הפרק?
YOU ARE READING
בסיבוב תפנה ימינה
Romanceלין- גרה רק עם אבא שלה ואח שלה הקטן. הוא מרביץ לה. הוא כול יום שותה ומהמר עד שנכנס לחוב קשה בהימורים והם נאלצים לעבור עיר. כמעט כול חייה היא דאגה לאחיה הקטן. איתן- גר עם אמא שלו חבר של אמא שלו ואחותו הקטנה. הוא לא מסתדר כול כך עם אמא...
