בסיבוב תפנה ימינה

פרק 14⚠️

סוף הלימודים...

כנגמרו השעתיים האלה ידעתי מה אני צריכה לעשות...
ללכת לבית כמו ילדה טובה וללקבל על עצמי את המכות שאחטוף.
לא התכוונתי לברוח. ולכן מצאתי את עצמי הולכת בשביל ארוך מאוד שמוביל לבית. 
כמובן שאלין לא אהבה את הרעיון שאחזור לבית. לא היה לה כול כך מה לעשות בעיניין כי ככה או ככה הייתי חוזרת לבית בשביל ג׳וני.
צפירת מכונית עצרה לי את המחשבות.
״היי ידידה״ אמר קול מוכר
הסתובבתי וראיתי את המכונית השחורה של איתן. ״היי ידיד״ אמרתי
״בואי תיכנסי״ אמר
״למה?״ שאלתי
״בשביל שאסיע אותך לבית?״ שאל
נכנסתי למכונית שלו.
״אנחנו צריכים לסיים את העבודה בביולוגיה״ הזכיר לי איתן
״אז תבואי אליי מחר ללמוד״ קבע איתן
״ואת יכולה להבאי את אח שלך שישחק עם איב״ אמר
״אח שלי?״ שאלתי
״כן איב אוהבת אותו״ אמר
״אוקיי״ אמרתי

איתן הוריד אותי בבית שלי ונסע.

נכנסתי לבית. רק ג׳וני שם? מוזר.

מאוחר יותר הגיע הלילה.
הייתי בחדר שלי וג׳וני בחדר שלו.
נרדמתי.

הרגשתי שמורידים לי את הבגדים. פתחתי את העיניים. זה לא חלום.
״אני הולך לפרק אותך זונה. את תלמדי לא להבאי לפה את החברות שלך״ אמר וחנק אותי.
הדמעות כבר ירדו מהעיניים. לא יתן לי כלום להגיד לו שיפסיק כי הוא לא יפסיק.
קפאתי כמו תמיד.
גם אם הייתי מנסה להשתחרר מאחיזתו הוא חזק ממני.
״אל תבכי אני יודע שזה כיף לך אני עושה את זה בשבילך״ אמר
הדמעות רק התגברו. הוא הרביץ לי ו‏סטר לי בפנים כמה פעמים עד שהדבר היחיד ששמעתי היו צילצולים באוזניים.
״אני לא רוצה את זה״ אמרתי בקול חלש ומותש.
״אל תשקרי זונה!״ אמר כמעט צעק.
כשהוא סיים הוא פשוט הלך.
אני הפסקתי לנשום ניסיתי אבל אני לא מצליחה אני מרגישה כיאלו אני מתה.
לקחתי שני כדורי אקמול בתקווה שזה יעביר לי את הכאב שבחוץ מהמכות ואולי גם את הכאב שבפנים.

קמתי בבוקר נגעלת מעצמי.
הסתכלתי במראה והיה לי שילוב של אדום עם סגול בצורת כף יד על הלחיים, צוואר אדום מחניקה. עניים נפוחות מדמעות.

אם היה משהו שיכול לראות הילות הוא יכל לראות שהנפש שלי שבורה. לא שבורה מתה. כי זה מה שאני מרגישה. כבר לא אכפת לי, אם הוא רוצה להרביץ לי שירביץ ואם הוא רוצה לאנוס אותי שיאנוס.
אולי הגוף שלי פה בחיים אבל הנפש מתה.

נכנסתי לבית הספר עם שתי שכבות מיקאפ גם בצוואר.
יש לי ארבע שעות היום. ואחרי זה אני הולכת לאיתן. נסיתי לעודד את עצמי עם המחשבה שאראה את איתן היום אבל לא אצלחתי.

״לין?״ אלין ניגשה אלי ואמרה כועסת.
״מה?״ שאלתי
״הוא עשה לך משהו?״ שאלה
״זה לא עניינך אז די להיכנס לי לחיים בבקשה״ אמרתי
״תעני לי״ אלין אמרה
״מה את רוצה שפאקינג אגיד לך? כן הוא הרביץ לי מספק אותך לשמוע את זה?״ שאלתי עם דמעות בעיניים.
״פאק לין אני מצטערת לא התכוונתי״ אמרה
״הכול בסדר״ אמרתי והלכתי ממנה.

כשנגמרו הלימודים איתן פנה אליי.
״את באה אליי היום זוכרת?״ שאל
״כן אני זוכ...״ הוא קטע אותי עצבני
״למה את עם איפור?״ שאל
סיבוב שני? איזה כיף!
״חצקונים וזה״ אמרתי
״לא מאמין לך״ אמר
״תקשיב כול פעם שנגמר לי המחזור החצקונים מופעים אז תפסיק לחפור לי על זה״ אמרתי ‏את החרטות הכי הגיוני שחשבתי עליו
״אוקיי אבל....״ אמר אך קטעתי אותו ״אין אבל איתן״ אמרתי

נכנסנו למכונית אחרי ויכוח על זה שהאיפור הוא בגלל החצקונים.

״לוקחים את אח שלך?״ שאל
״הוא בבית ספר עדיין״ אמרתי
״הבנתי אז ישר הולכים אליי״ אמר והנהנתי

נכנסתי אליו לבית.
״מתוקה מה נישמע״ אמא שלו קיבלה אותי בברכה
״אני בסדר מה איתך רוז״ שאלתי.
״אני אספר לך כי אני בטוחה שהבן החזיר שלי לא אמר לך״ אמרה בהתרגשות ״אני בהריון״ אמרה ״ואוו מזל טוב כיף לשמוע״ אמרתי
באמת התהבתי עבורה. היא ניראת לי בן אדם טוב.
״תודה מתוקה שלי, את רעבה?״ שאלה
״האמ״ השתעל איתן שיעול מזויף
״מה עם הבן החזיר שלך?״ שאל
״אתה חזיר בגלל זה אני לא שואלת״ אמרה אמו וצחקה מהבדיחה של עצמה.
הלוואי והייתה לי משפחה כמו של איתן. עם אמא דואגת וחבר של אמא שהוא כמו אבא.

כסיימנו לאכול עלינו לחדר של איתן.
התחלנו לעבוד על העבודה שלנו בבילוגיה.
אחרי עשר דקות איתן הסתכל עליי ואמר ״הפסקה עכשיו״
״רק התחלנו״ אמרתי
״כן אבל את נראת לי עצובה אז אני הולך לשמח אותך״ אמר
הוא התחיל לדגדג אותי ״פאק איתן אעאעא״ צחקתי
הצלחתי להתחמק ממנו
הוא רדף אחרי.
נשכבתי על המיטה שלו כשרגלי מגנות עלי מפניו בביטות.
הוא תפס את שני רגליי ישר אותם ותיפס מעליי
הסתכלנו אחד על השנייה ״את יודעת את יפה״ אמר והסיט קצוות שיער שנפלו על פני.
הסמקתי זה לא בשליטתי.
״אני הולך לנשק אותך עשכשיו בבקשה אל תתנגדי״ אמר
אני לא רוצה להתנגד
הוא נישק אותי והחזרתי לו נשיקה.
היד שלו עברה לי על הרגל ואז נגעה בתחת. זה הזכיר לי איך המפלצת נוגעת בי בכול פעם.
התנתקתי מיד מהנשיקה
״בבקשה אל תעשה את זה״ אמרתי בקול חלש חושבת שאני מדברת עם המפלצת
״סליחה אני לא אעשה את זה״ אמר
הוא קם ממני מהר ״אני מצטער לא רצתי לעשות את זה זאת אומרת כן רציתי אבל לא בלי אישור ממך״ אמר
״לזה בסדר אפשר פשוט שנמשיך ללמוד?״ שאלתי מעבירה נושא
״לא זה לא בסדר אני לא התכוונתי לעשות את זה ככה״ אמר
״פאק״ אמר ובעט בפח הזבל הקטן שלו כיאלו נלחם בתוך הראש שלו.
קמתי עליו. אני צריכה להרגיע אותו.
״הּיי תרגע זה בסדר״ אמרתי ‏והתחתית על שפתיו את שפתי.
״זה בסדר אני מבטיחה״ אמרתי
״סליחה לא רציתי לפגוע בך״ אמר
״אתה לא פגעת״ אמרתי. האיש היחיד שפגע בי הוא אבא
שמתי לב שכשאני איתו או בקירבתו אני מפסיקה לחשוב המחשבות מפסיקות לטייל לי במוח.
״אני מסכימה להצעה שלך״ אמרתי
״איזו הצעה?״ שאל
״ששאלת אותי אם אני רוצה לצאת איתך התשובה היא כן אני מסכימה״ אמרתי. אני צריכה להיות בקירבתו.
״אוקיי״ אמר עם חיוך ״נילך לסרט.״ אמר
״אם את רוצה?״ הוסיף
״סרט זה מושלם״ אמרתי עם חיוך קטן שבטוח‏ ‏הבליט לי את הגומות על הלחי.
״אוקי יום חמישי הולך?״ שאל
עוד יומיים.
״כן״ אמרתי
״נתחיל מהתחלה ביום חמישי״ אמרתי
״אני אשמח״ אמר