בסיבוב תפנה ימינה

פרק 19

לין

מסך שחור. זה כול מה שראיתי. אחרי כמה דקות ראיתי דמות לבושה בלבן
״אמא?״ צעקתי
״אמא״ צרחתי
היא התקרבה אליי ודחפה את השיער שלי מאוחרי האוזן.
״זה לא הזמן שלך ילדה שלי״ אמרה
״תלחמי״ הוסיפה
״תבחרי לחיות״ אמרה
״אין בי עוד כוחות״ אמרתי
״את חייבת. אל תבאי לו לנצח אותך״ אמרה ונעלמה לאט לאט....
היא נעלמה.
״אמא״ צרחתי
״אמא״ צרחתי
״אני חייבת להילחם״ אמרתי בקול
״אני חייבת״
״אני נלחמת״ צרחתי

כשפתחתי את העיניים השאלה היחידה שרציתי לשאול הייתה אני חייה?
אבל כניראה שכן.
נילחמת בשביל לנצח את המפלצת. וזה מה שאעשה.
איך הגעתי לפה?
מה קרה אחרי שהתעלפתי?
למי ג׳וני התקשר?
כול כ ך הרבה מחשבות
איפה ג׳וני? הוא בסדר?
הסתכלתי על התיקרה אבל זה היה כיאלו אני לא בטוח הגוף של עצמי.
הרגשתי שאני מתה. מבפנים.
אבא הכה אותי כול כך חזק. שכואב לי כול כך.
כואב לי פיזית אבל גם כואב לי נפשית.
נסיתי לקום מה שלא כול כך עבד.
חזרתי לנקודת ההתחלה. עוד פעם שכבתי והסתכלתי על הקיר עם ראש מפוצץ במחשבות.

אחרי מיליון מחשבות הקול המוכר שאני כול כך אוהבת נשמע באוזני
״אני כול כך שמח שאת בסדר״ אמר איתן
מה חשבתי זה הוא שלקח אותי לפה.
אוי לא הוא יודע את הסוד הכי גדול שלי.
לא רציתי שככה הוא ידע ״שאבא שלי״ מכה אותי.
הוא ראה אותי גוססת? הוא לקח אותך לפה בטח שהוא יראה שאת גוססת אמר הקול השנוא אליי בראש
מפגרת שכמוך גם להסתיר סוד לא הצלחת אמר עוד פעם
אולי זה מגיע לך כול מה שאת עוברת? אולי הבאת את זה על עצמך?
בלי ששמתי לב יצאה לי דמעה קטנה על הלחי
איתן המשיך לדבר אבל לא ממש הקשבתי
אסור לי להבאי למפלצת לנצח גם לא אחרי שהרביץ לי ואנס אותי.
אני חזקה ממנו.
את לא יותר חזקה ממנו הקול חזר לדבר
אני אצליח.
לא את לא. אמר שוב.
ג׳וני לא היה צריך לראות את זה ובכול זאת אני לא מפסיקה לשמוע את הקול שלו ״תבאו מהר״. אם אבא פגע גם בו?
״איפה הוא״ שאלתי כמעט בלי קול כי כואב לי לדבר
״איפה מי?״ החזיר לי בשאלה
״ג׳וני״
״אל תדאגי הוא פה״ אמר
רציתי לחייך ולקפוץ על איתן ולהודות לו אבל לא הצלחתי.
״אתה יכול לקרוא לאחות״ שאלתי חלשה ותשושה
הוא הלך לקרוא לה

איתן הגיע ומיד אחר כך האחות
היא אמרה איזה משהו אבל לא כול כך שמעתי.
״אפשר משהו לכאב״ הצלחתי להגיד
לכאב שבפנים...

כשאמרה שהיא תלך לבדוק כול כך קוויתי שאוכל לקחת עוד תרופה.
ואם לא אוכל איך אני אתמודד עם הכאב? אני לא יכולה יותר להתמודד איתו.

כשהיא הזריקה לי את התרופה רק חיכתי שהיא תשפיעה.
האחות אמרה לאיתן ללכת והוא הלך.
לא רציתי שילך.
רציתי לספר לו כול כך הרבה דברים. כמו למשל על החלום שאמא שלי הייתה בו.
רציתי לצרוח אל תילך תשאר איתי.
פחדתי ממה שיהיה בעתיד הקרוב אבל ידעתי שאיתן איתי בתוך הסיפור.
ידעתי שהוא יגן עלי
ידעתי שאני יכולה לסמוך עליו.
ויותר מכול ידעתי שאני מאוהבת בו.