בסיבוב תפנה ימינה

פרק 20

איתן.

היום לין משתחררת עבר כבר יומיים.יומיים שלמים שלא ישנתי
שלא אכלתי ולא שתיתי רק רציתי לדעת שהיא בסדר. לראות אותה. לדעת שלא אבדתי אותה.

לין לא רצתה שג׳וני יראה אותה במצבה. לא רציתי להגיד לה שהוא כבר ראה. הוא ראה אותה בתוך שלולית הדם מחוסרת הכרה.
היא ביקשה לראות אותו רק אחרי שתשתחרר מבית החולים.

אמא הסבירה לי על התוכנית שלה ושל טיילור לפני כמה שעות.
התוכנית היא שאנחנו נאמץ את לין וג׳וני.
את אבא של לין המשטרה מחפשת.
הוא ברח ישר אחרי שהלכתי עם לין וג׳וני לבית החולים.

לין.
היום אני משתחררת. עדין כואב לי אבל נתנו לי כדורים די חזקים.
״לין בואי אמא שלי וטיילור מחכים במכונית״ אמר איתן מהצד השני של הדלת.
הייתי בתוך השירותים והחלפתי בגדים.

יצאנו מבית החולים.
״ליןן״ ג׳וני צעק בקולי קולות
״ג׳ון ג׳ון״ אמרתי
הוא קפץ עלי וחיבק אותי. אחח הצלע שלי מתה באותו הרגע אבל לא אמרתי כלום.
״למה לא נתנו לי לבקר אותך לפני?״ שאל עצוב
״אני לא ר..״ איתן קטע אותי
״ג׳וני אנחנו דיברנו על זה... היה אסור להכניס ילדים קטנים לבית החולים.״ אמר איתן בקול נעים ורך
״זה לא נכון״ אמר ג׳וני כועס
״היא המשפחה שלי והגיע לי לראות אותה״ הוסיף
״ג׳ון ג׳ון סליחה לא רציתי שזה יצא ככה״ אמרתי
״אתה המשפחה היחידה שלי ואתה תמיד תיהיה המשפחה שלי, אנחנו שורדים ביחד״ אמרתי
הוא חייך ״שורדים ביחד לנצח״ אמר
מאחורי ג׳וני עמדה איב הקטנה. היה נראה שהם מסתדרים טוב.
ליט איב עמד טיילור ולידו רוז.
רוז ניגשה אליי
״מתוקה אני כול כך שמחה לראות שאת בסדר, דאגתי כול כך״ אמרה
״כן אני בסדר תודה על הדאגה״ אמרתי
היא יודעת הכול. היא יודעת על אבא שלי.
״אני רוצה שתבאוי אלינו אנחנו צריכים לדבר איתך״ אמרה לי רוז בלחש בלי שג׳וני או איב ישמעו
״אוקיי״ אמרתי ובלעתי רוק.

נסענו לבית של ג׳וני.
הכלבה שלו הופ קפצה עליי.
הוא אמר שיגיד לי מה משמעות השם אבל לא אמר.
אני אשאל אותו בזמני הפנוי.

״ג׳וני איב תעלו לחדר ותשחקו ביחד״ אמרה רוז
בזמן שהם עלו למעלה אני טיילור איתן ורוז התישבנו סביב שולחן האוכל.
איתן לידי טיילור מול איתן ורוז מולי.
״אני מייד יבאי לכם אוכל אבל לפני זה רציתי לדבר איתך לין.״ אמרה
״בסדר אני מקשיבה״ אמרתי קצת לחוצה
״יש לי חדשות רעות וחדשות טובות״ אמרה רוז
״אני התחיל עם הטובות״ אמרה
״אוקיי אז סגרתי כמה דברים ודיברתי עם עובדות סיציאליות וקיבלנו אישור לאמץ אותך ואת ג׳וני״ אמרה
מה?
״אני מעריכה את זה ממש אבל אין לי כסף להחזיר לך על המקום מגורים״ אמרתי. עם אבא הייתי תמיד צריכה לשלם על החלק שלי בבית.
״אני לא צריכה את זה״ אמרה רוז והנידה בראשה ״אני פשוט רוצה לשמור עליך ועל ג׳וני״ אמרה
״אני אני לא יודעת״ אמרתי
״זה בסדר אנחנו ניהיה שם בשבילכם״ אמר איתן והסתכל עליי
״אנחנו רוצים עתיד בשביל שניכם״ המשיכה רוז לאומר
״כבר חתמתי על חוזים והסכמים וטיפלתי בעיניין״ אמרה
״רק רציתי לדעת אם זה בסדר בשבילך״ שאלה
״כן אני באמת מעריכה את זה רוז״ אמרתי

״אוקי עכשיו נעבור לחדשות הרעות.״ אמרה
לא רציתי לשמוע משהו רע אבל הייתי חייבת.
״לפני שנעבור לחדשות הרעות רציתי לשאול שאלה קצת אישית״ אמרה
״טיילור אתה יכול ללכת רגע בבקשה״ שאלה רוז
טיילור הלך למחוץ המטבח.
״רציתי לדעת אם הוא עשה עוד משהו חוץ מלהרביץ לך״ אמרה רוז
״זאת שאלה מסוג אישי מאוד אבל אני חייבת לדעת״ אמרה
הוא אנס אותי רציתי להגיד במקום זה אמרתי ״לא הוא לא עשה שום דבר אחר״ אמרתי עם קול צרוד. פאק מקווה שהם לא שמו לב
״אוקי מתוקה״ אמרה רוז

כשטיילור חזר רוז דיברה.
״אוקי אז דיברתי עם המשטרה והם לא מצאו את אבא שלך״ אמרה
חשכו עיני.
האוויר יצא מהריאות.
היד שלי התחילה לרעוד איתן שם לב והחזיק בידי.
״אל תדאגי מתוקה הם בחיפושים אחריו.״ אמרה רוז
״כשהימצאו אותו את ‏תצטרכי להיעד נגדו בבית המשפט״ אמרה בקול עדין.
הנדתי את ראשי. ״לא אני לא יכולה״ אמרתי בקול חלש והשפעלתי את הראש
״צריך שמשהו יעיד״ אמר טיילור בקול מלא הבנה.
״בבקשה אל תכריחו אותי״ אמרתי עם ראש מושפל.
״אנחנו לא״ אמר איתן ״בחיים לא״ אמרה רוז
״רק תשכלי את העניין טוב״ שאלה רוז בקול מלא חיבה.
הנהנתי.

אחרי השיחה הארוכה שלנו כולנו ישבנו לאכול יחד עם איב וג׳וני.

כשסיימנו איתן דיבר אל איב וג׳וני.
״אתה ישן בחדר ליד איב בקומה השניה.״ אמר לגוני
״איב את יכולה בבקשה להראות לו?״ אמר לאיב
״כן אני אראה למר כעסני איפה החדר שלו״ אמרה איב
״למה מר כעסני״ שאלתי עם צחוק מזויף
״כי הוא כועס״ אמרה איב
למה הוא כועס?
״למה אתה כועס״ אמרתי את המחשבה בקול ופניתי לג׳וני
״אני לא היא ‏ממצאיה״ אמר עצבני?
עזבתי את העניין ונתתי לאיב להוביל את ג׳וני לחדרו.
״טוב בקומה הראשונה אמא שלי וטיילור״ אמר איתן וקיבל את מלוא תשומת הלב שלי
״בקומה השניה איב וג׳וני בצד ואני בצד השני את מולי״ אמר איתן
הוא עלה במדרגות ידעתי כבר איפה החדר שלו.
״טוב אז זה החדר שלך. מחוץ לחדר יש שירותים ואני מול החדר שלך.״ אמר
״תודה שהראת לי״ אמרתי
״כן אז מה אנחנו נגור יחד?״ אמר איתן
״כן כנראה״ אמרתי מובכת מכול המצב
״אני שמח שאת בסדר״ אמר
אני לא בסדר אבל הכי חשוב שהם רואים שאני בסדר. חוק מספר אחד אל תראה לאנשים אף פעם שאתה לא בסדר. זאת עוד חולשה שהם לא צריכים לדעת.
״איתן תודה רבה. לא הספקתי להגיד לך. אני באמת שמחה שעזרת לי״ אמרתי
טיפסתי על קצות האצבעות והנחתי נשיקה קטנה על השפתיים שלו
״אני תמיד פה״ אמר והלך מהחדר.