אחרי הכל

פרק 5- לא, זה לא

אמה

אוקיי, אתמול לא הלך כמו שתיכננתי.. דניאל לא הפסיק להידבק אליי ולא היה לי נעים להגיד לו שישחרר. הוא חמוד סך הכל אבל אני לא רוצה שתהיה בינינו מערכת יחסים זוגית. אין לי בעיה שנהיה חברים לכיתה או סתם ידידים אבל לא יותר מזה.

שון התנהג ממש מוזר ואני חושבת שזה בגלל שכמעט התנשקנו. היה לי מביך לראות אותו אבל התנהגתי כאילו זה לא קרה, נתעלם וזה יעלם.

-

כשאני, נויה ויעל ברחנו לשירותים, נויה ויעל השתגעו! הן לא הפסיקו לחפור לי עליו ועל כמה שהוא חמוד ושכדאי לי לצאת איתו אבל זה פשוט מרגיש לא נכון. כשהסתכלתי על שון ראיתי בעיניו משהו, כאילו אם אגיד כן יכאב לו כל כך.

-

"מתוקונת שלי" אבי אמר בחיוך ופרש את ידיו לחיבוק "היי אבוש" אמרתי וחיבקתי אותו חזק "אני עכשיו יוצא להביא את רון מתחנת הרכבת" אמר ויש קפצתי "באמת??" שאלתי בהתלהבות "כן" אמר בחיוך "רוצה לבוא?" שאל ולא הבנתי למה בכלל הרי ברור שכן "כןן" עניתי ויצאנו לכיוון תחנת הרכבת.

עשינו על האש לכבוד זה שרון חזר מהצבא אחרי פעילות מסוכנת והיו שם כל מיני חברים של המשפחה ושל רועי ורון וגם החבורה שלי הייתה.
עמדתי ליד חלון ההזזה שמוביל מהסלון אל החצר, מסתכלת על כולם "מה קורה אמה?" אמר שגיא, חבר של רון "סבבה" אמרתי. קצת מוזר לי שהוא בא לדבר איתי אבל נזרום.. "רוצה לצאת למסיבה היום בערב?" שאל ואני הייתי בשוק. הוא יודע שרון בחיים לא ירצה שאני אצא עם אחד החברים שלו והוא בכל זאת הציע לי לצאת איתו. "לא יודעת, לא נראלי. מצטערת" אמרתי, נבוכה ורון התקדם לכיוונינו "אז מה אחותי הקטנה, איך היה בלעדיי?" שאל ואני רק חייכתי וחיבקתי אותו "מה קורה שגיא? על מה דיברתם?" שאל רון ושגיא הפך לאדום "אממ כלום אחי, כלום" ענה במהירות והסתלק מהאיזור שלנו "מה יש לו? הוא אמר לך משהו?" שאל בחשד "ה..הוא די...הציע לי...ל..לצאת איתו ה...יום בער..בערב למסיבה" אמרתי בלחץ ופניו ישר התקדרו "איפה הוא הבן של זונה הזה?" אמר בעצבים והתסתובב בחדות "לאא לא רון הכל טוב!" אמרתי לפני שיקרה אסון "מה קרה?" שאל שון במהירות כשראה את הפנים המפוחדות שלי "שגיא הבן זונה הציע לה לצאת איתה למסיבה היום בערב" רון אמר לשון בעצבים ושון הגיב באותה הצורה אוי לא "דיי הכל בסדר! אמרתי לא!" התעצבנתי על שניהם ושון טיפה נרגע אבל רון לא.. חיפשתי את שגיא בעיניי ואמרתי לו ללכת, כדי שלא תהיה קטטה ושהוא ידבר עם רון כשהוא ירגע.

העל האש באמת היה כיף, עד המקרה עם שגיא. אולי לא הייתי צריכה להגיד לרון ושון מה קרה ומה הוא אמר לי..
עליתי לחדרי עם החבורה עד שהטלפון שלי רטט
דניאל: היי אמה, אנחנו יכולים לדבר?
אוי.. "מה זה אמה? מה קרה? הפרצוף שלך נראה כאילו ראית רוח" אמרה נויה וישר חטפה לי את הטלפון "אעההעאכה" היא צרחה והם לא הבינו למה עד שהיא הקריאה את ההודעה וגם יעל צרחה ורק הבנים היו עם פרצופים אדישים "מה את מתכוונת לענות לו??" שאלה נויה "לא יודעת, כנראה שכן. הוא הרי רוצה לדבר" אמרתי ולקחתי מידה את הטלפון שלי וכתבתי לו בחזרה
אני: היי דניאל. כן בטח. רוצה מחר בבית ספר?
דניאל: האמת שחשבתי על היום בערב שניפגש בפארק או משהו..
אני: אה..אממ אוקיי אין בעיה. ב 19:30?
דניאל: מעולה. ניפגש☺️
עזבתי את הטלפון ונויה ישר חטפה אותו והיא ויעל עברו על השיחה "אז מה.. את רוצה אותו?" שאל שון בעצבים ואני לא הבנתי למה. הרי אנחנו החברים הכי טובים אז למה שיתעצבן? "לא" אמרתי בשקט "אז למה את הולכת להיפגש איתו?" לחץ "כי הוא רוצה לדבר" עניתי וירדתי לשתות מים והתחמקתי משיחות על הנושא עד שהלכו.

-

הגיעה השעה 19:00 ועוד חצי שעה הייתי אמורה לפגוש את דניאל.
לבשתי טרנינג אפור כי בכל זאת בערבים היה קריר וגופיה בצבע שחור. נעלתי ואנס שחורות, סידרתי את שיערי שיתפזר על גבי והתאפרתי במסקרה, טיפה סומק וגלוס.
הדרך לפארק מביתי לא רחוקה אז יצאתי עשר דקות לפני. הגעתי לפארק וראיתי את דניאל יושב על ספסל בכניסה "היי" אמרתי והוא קם וחיבק אותי "היי. וואו איזו יפה את" אמר "תודה" אמרתי מובכת והתסתובבנו בפארק עד שהגענו לאיזור שקט שאין הרבה אנשים והתיישבנו על הדשא "תקשיבי אמה..רציתי להגיד לך שאת ממש מוצאת חן בעיני ורציתי לדעת אם תרצי לצאת איתי" אמר ואני הייתי בשוק "אממ..ואוו לא..לא ציפיתי לזה" שקרנית "אני נורא מצטערת אבל אני מעדיפה שלא" אמרתי והרגשתי לא נעים. המבט שלו היה מאוכזב והפך לזועם "למה?" זה הדבר היחיד שהוא הוציא מפיו "אני לא רוצה שתיעלב. אני מצטערת אבל אני פשוט מעדיפה שלא יקרה בינינו מערכת יחסים זוגית" אמרתי והתכווצתי כשראיתי אותו קם בחדות, תפס את ידי בכוח והרים אותי "אני לא שואל אותך חתיכת זונה!" צרח עליי ומשך אותי לכיוון עץ והטיח את גופי עליו "דיי תעזוב אותי!" צעקתי. הוא תפס את שתי ידיי מעל ראשי ביד אחת וניסיתי לההשתחרר מאחיזתו אבל לא הצלחתי "חבל אל תתנגדי זה סתם יכאב יותר" אמר בחיוך מפחיד והתחיל לנשק לי את הצוואר "לאא דיי" בכיתי ועצמתי עיניים. פתאום הוא התשחרר ממני בחדות, פחדתי לפקוח את עיניי אבל הייתי חייבת. פקחתי לאט את העיניים וראיתי את שון על דניאל, מחטיף לו מכות עד שמפרקי ידיו התחילו לדמם "היא אמרה לא" סינן שון בעצבים והמשיך להרביץ לדניאל "לא, זה לא!" הוסיף "שוןן מספיק בבקשה" התחננתי ובכיתי יותר חזק כשראיתי שהוא לא מפסיק אלא מרביץ חזק יותר "שוןן" צעקתי שוב התקרבתי אל שון מאחור, מנסה לתפוס אותו וזה קרה כל כך מהר שהכל היה שחור.

שון

כשהיינו אצל אמה ונויה הקריאה את שאר השיחה של אמה עם דניאל הבנתי שהם עומדים להיפגש היום ב 19:30 בפארק. אני לא סומך על דניאל.
אחרי הרבה התלבטויות החלטתי ללכת לפארק ולראות שהכל בסדר. חיפשתי אותם ולא מצאתי אז הלכתי יותר רחוק וקיוויתי למצוא אותם כבר עד ששמעתי צעקות. התקרבתי אל הרעש וראיתי את דניאל מנשק את אמה בצוואר כשהיא בוכה וצועקת שיעזוב אותה, ראיתי שחור בעיניים והעפתי את דניאל מעליה בחדות ודופק מכות רצח לדניאל הבן זונה "היא אמרה לא" אמרתי "לא, זה לא" המשכתי להגיד ושמעתי במעומעם את אמה צועקת עלי לעזוב אותו אבל לא יכולתי, הייתי כל כך עצבני שלא יכולתי לעשות כלום חוץ מלהמשיך להרביץ לו. דניאל העיף אותי מעליו וניסה לתת לי אגרוף וזזתי בחדות, שמעתי את אמה נאנקת ומיד הסתובבתי אליה וראיתי אותה מדממת באיזור הגבה ועיניה סגורות "מה עשית??" צרחתי עליו ודחפתי אותו, התקשרתי ישר לאמבולנס וירדתי על ברכיי לפניה "היי אמה" אמרתי ברוך "תפתחי את העיניים שלך" אמרתי ורק רציתי לראות את העיניים הכחולות היפות שלה, עם הריסים העבים שממסגרים לה את העין בצורה כל כך יפה "בבקשה תפתחי את העיניים. אני רוצה לראות את עיניי המלאך שלך" אמרתי וליטפתי את ראשה. שמעתי את האמבולנס מתקרב וראיתי את הפרמדיקים באים ומעלה אותה על האלונקה. ישר עליתי על האמבולנס איתם ונסענו לבית החולים.

-

זהו הפרק החמישי. מקווה שאהבתם.ן אם כן, תצביעו ותגיבו 🫶❤️
נתראה בפרק הבא😘