מלכה

פרק 1 - גבריאל

אני גבריאל.
אבל אני לא מלאך.
רק אלוהים יודע כמה שלווה המשפחה שלי הפרה.
סבא שלי, המצביא ג'ון דין הגדול, היה אדם של חזון.
הוא האמין שיכול לאחד תחתיו את כל העולם, ליצור קהילה מאוחדת וחזקה.
הרוב התנגדו לו.
וכך החלה המלחמה הגדולה.
אבי, ג'ון דין הבן, הקדיש את חייו לעזור לאביו לנצח, לאחד יחדיו את כל העולם.
סבי מת באחד הקרבות, אבי השתלט על מקומו במהרה.
אבי כבר מבוגר, הוא רוצה לפרוש ולהותיר הכל בידיים שלי ושל אחיי הקטנים, מיכאל ואוריאל.
אנחנו לא מלאכים, לעולם לא נהיה.
נלחמנו, רצחנו, התעללנו בשבויים שלנו, שברנו אותם פיזית ומנטלית רק כדי לבנות אותם מחדש בתור החיילים של האימפריה.
יום הפרישה של אבי הגיע, וכך גם היום בו אני לוקח את מקומו.
מול כל הקצינים הבכירים נערך טקס ההשבעה שלי.
סיכת ההנהגה של אבי הועברה אליי - סיכה של נשר המחזיק בטלפיו חרב.
כל הרואה סמל זה מתנוסס על חזי, צריך לדעת מי אני ולהצדיע בפניי.
"יחי המנהיג החדש", אומר אבי בזמן שהוא סוגר את הסיכה על חולצתי, "יחי גבריאל דין!"
הקהל הגדול מצדיע פה אחד.
כל הבכירים, הזוטרים, אפילו אחיי הקטנים עומדים מולי ומצדיעים לי.
מימיני עומד אבי ומצדיע גם כן.
"אני גאה בך, בן", הוא לוחש לי.
זהו יום של חגיגות, ואין דרך שמחה יותר לסיים את חגיגת ההכתרה שלי מאשר להפיל את מחוז אוריון העקשן.
לא נותרו עוד הרבה מחוזות שמתנגדים לנו.
גנרל מיר אבניו עומד כמו סלע, לא מוכן להיכנע.
אני אכניע אותו בעצמי, היום.
זהו שחר של עידן חדש.
מכאן, שום דבר לא יהיה כמו שהיה.