מלכה

פרק 15 - גבריאל

בימים האחרונים קווין התחזקה מאוד, ועל כן, עליי לקיים את הבטחתי אליה.
אני חייב להפגיש אותה עם אביה.
סרן ברינג השיג את מיר אבניו בטלפון, הזמין אותו כאורח של כבוד אל ביתי.
אני נכנס ומוצא אותו מביט בקירות הבית.
"גנרל מיר אבניו", אני קורא אליו.
הוא מסתובב אליי בלחש.
"אני רוצה לדעת את האמת, דין", הוא מצווה בשקט.
אני מוזג לו כוס ונותן לו סיגר, מדליק לו אותו.
"מה תרצה לדעת?" אני שואל אותו, "אענה על כל שאלה שתשאל".
"למה שחררת את הגברים שלי?" הוא שותה את הכוס שלו.
אני ממלא לו אותה.
"זה שירת את האינטרסים שלי", אני מדליק סיגר.
"איפה קווין?" הוא שואל, נחנק כשהשם שלה עולה.
"במרחק של כמה דקות הליכה מכאן", אני שואף עמוק.
"למה היא לא חזרה הביתה?" הוא שואל.
"היא נפצעה", אני עונה לו.
הכאב שבעיניו מתכתב עם הכאב שבליבי כשאני נזכר בחוסר האונים שהרגשתי כשדיממה למוות מולי.
"היא מתה?" הוא שואל.
"לא", אני עונה לו, "בשתי ידיי הרמתי אותה, דאגתי שתקבל טיפול רפואי, ישבתי לידה עד שהתעוררה..."
"למה?" מיר שואל.
"למה מה?" אני מחזיר את השאלה אליו.
"למה לא נתת לה למות?" הוא שואל בכאב, "ממתי אכפת לך מחיילים מהצד השני?"
"מיר", אני שואל, הקול שלי נשבר, "מה עליי לעשות כדי שתוותר על קווין?"
"אתה בטח משוגע אם אתה חושב שאוותר על התינוקת שלי!" הוא צועק.
"אני באמת משוגע", אני מביט בעיניו.
הוא רואה שאני רציני.
"אתה רוצה לראות אותה?" אני אומר לו, "כך תראה שהיא בסדר כשהיא אצלי".
הוא מביט בי במבט מבולבל.
"היא מתגעגעת אליך, מיר" אני אומר לו.
"אז שחרר אותה ותן לי לחיות את שארית חיי בשקט", הוא משפיל מבט, "אהיה מוכן להיכנע, קח אותי בשבי, רק שחרר את קווין".
"אני לא יכול", אני אומר לו.
הוא מרים את ראשו.
"אז קח אותי לראות אותה", הוא מבקש.
אני מהנהן אליו.
*******
אנחנו הולכים בשקט, הוא לא מדבר אבל אני יכול לשמוע את המחשבות שלו.
"פה היא נמצאת", אני נעצר ליד דלת חדר האשפוז שלה.
הוא מביט בי שניות ספורות.
"אני נכנס איתך, מיר", אני עונה לשאלות שרצות בראשו.
הוא פותח את פיו, רוצה לדבר, אבל מבין שאין טעם ושותק.
אנחנו נכנסים לחדרה של קווין.