פאק איט.
לא אכפת לי כבר.
אני פשוט אספר את הכל.
"בגדול הפעם הראשונה שעברתי אונס היה בגיל 10. לא הבנתי מה קרה והייתי קטנה. אבל שנה אחרי זה הבנתי ואז סיפרתי להורים שלי ואבא שלי אמר שאני זונה ושבטוח עשיתי דברים גם אחרי, והייתי רק בת 11! .
אחרי זה בגיל 12 כמה אנשים גילו וסיפרו להרבה שאני לא בתולה. אז עברתי חרם מאוד קשה ,פגיעה עצמית והפרעות אכילה.
הכרתי מישהו-" מישהו או סכין מעיין? "-שעזר לי לעבור את החרם הזה אחרי שנה ו7 חודשים בין הקשים בחיים שלי. ואחרי שנה מישהו שהכרתי אנס אותי... פעם שלישית גלידה אה? אז אחרי האונס הזה החיים שלי נהיו חרא שוב. הכרתי את היזיז שלי, התחלתי לפתוח את הרגליים שלי כל יום למישהו אחר, חשבתי שחייתי את החלום,אבל לא ממש לא. חיפשתי את הדרך שלי לשכוח ומצאתי. סקס. ולאט לאט החיים שלי נהיו יותר גרועים. התחילו לקרוא לי זונה, שרמוטה, שאת האמת זה מה שאני.
שהייתי בת 14 וקצת התחרטתי על הכל.. על כל מה שעשיתי על כל מי שהכרתי על היזיז שלי. שבעיקרון הוא זה שגרם לי לשכב בערך עם 85% ממי ששכבתי איתם. ואז הכרתי מישהו. שחשבתי שהוא יהיה בעלי. אני רצינית הייתי בת 14 ו7 חודשים בדיוק שהכרתי אותו ואומנם היינו ביחד חודשיים. אבל זה היה חודשיים בלי היזיז. חודשיים בלי סקס ששיכנעו אותי אליו. חודשיים שאולי היו מאושרים. לפחות ככה חשבתי שזה ישאר.
אבל אחרי כמעט חודשיים שהיינו ביחד, רבנו.
והוא הרים עליי יד. העיף לי סטירה שהכאיבה לי פיזית ונפשית.
פחדתי ממנו כל כך.
שבקושי יכולתי להפסיק לבקש סליחה כל 5 שניות.
וכמה ימים אחרי זה.
אחרי שאמרתי לו שסלחתי כי לא רציתי שהוא יעזוב אותי, הוא התעצבן עליי שוב כי הפרעתי לו בשיחה. ובזמן הזה הוא לא הרביץ לי, הוא אנס אותי, כי לא מספיק לא נתתי לו בכלל אז גם עצבנתי אותו. וזה הגיע לי. לא היה לו ברירה הוא חשב שזה מה שילמד אותי. אבל אני מטומטמת מידי.
וויתרתי על אהוב ליבי.
שבוע אחרי זה,
היזיז שלי חזר, השיכנועים הזריקות מילים ההשפלות.
וכמובן שאישרתי להכל כי אחריו פחדתי מכל גבר שהתקרב אליי , גם לפני זה, פשוט פחות מבגיל שלי. יותר מאנשים בגיל של אבא שלי. ובקיצור לאט לאט הברזתי יותר מהלימודים לבנים ולאט לאט הם נהיו יותר אגרסיבים וגרמו לי לפחד יוצר וגדלתי זה נהיו גם אנשים שאני לא מכירה וגדולים ממני בהרבה.
וככה החיים שלי נהיו חרא יותר" ושלחתי.
חיכיתי דקה. חיכיתי 2.
והוא לא ענה. הגיוני.
"אבל הכל זה אשמתי" אני קוראת את ההודעה שלי שוב ואני מתקשה לנשום ומתחילה לרעוד
לעזאזל.
לקחתי מספריים קטנות של ציפורניים וחתכתי את עצמי ביד.
פאק. זה היה עמוק מידי.
לקח לי 5 דקות עד שהדימום עצר ובקושי הצלחתי להמשיך לנשום שוב.
ואז קלטתי מה סיפרתי לו,
עברת על פאקינג כל החוקים בהודעה אחת!
כמה מטומטמת את יכולה להיות??
הוא שלח הודעה
מעולה. ממש ממש מעולה מעיין.חתיכת אהבלה מפגרת.
"אני חייב להגיד לך שאניעם דמעות בעיניים פאק, קודם כל אני רוצה להגיד שאני ממש מצטער שזה מה שעברת ואיך שהתחלתי את השיחה שלנו, אני לא מוכן שזה ימשיך ככה, אני לא מכיר אותך אבל אני רוצה לעזור לך,"
מה לעזאזל?
"הסיפור שלך נשמע הזוי ואת באמת גיבורה ואני באמת רוצה להכיר אותך יותר, אני באמת באמת חושב שאת רוצה שזה יפסיק ואני חייבבבב להגיד שאת לא זונה ולא שרמוטה ולא כלום, את נשמעת אגדה, וזה ששכנעו אותך זה לא אומר שרצית את זה באמת ושאת זונה, אני בטוח שאת רק צריכה מישהו שידחוף אותך להתחיל את השינוי,
תסכימי לתת לי לעזור לך?"
פאק. אני לא מצליחה להפסיק לבכות, זה לא בסדר, משהו לא בסדר, למה הוא נחמד לזונה כמוני?
"באמת תרצה לעזור לי?"
שאלתי.
"אני באמת באמת באמת באמתתת רוצה"
לעזאזל. הדמעות לא מפסיקות לזרום.
אני חושבת שאני מחבבת אותו ממש .
אבל לא נראלי שיש לו סיכוי.
אני זונה. וככה זה ישאר.
אבל לא יזיק לנסות.וואו
הפרק הזה שבר אותי אפילו שאני כתבתי את זה.
אשמח שתגידו מה אתן חושבות.
אוהבת המון❤️❤️
YOU ARE READING
I'm different now
Mystère / Thriller*טריגרים* *מבוסס על סיפור אמיתי *אונס *סמאט *הטרדות מיניות *שפה בוטה *פגיעה עצמית *הפרעות אכיל *בולינג *תקציר* "תעזוב אותי בשקט פעם אחת!!" צעקתי "את לא מבינה שזה אשמתך? את החלטת באמצע החיים לעזוב את זה בזמן ששכחת שאת שייכת לי!" אני שונאת אותו...