I'm different now

תנשמי

"קודם אני רוצה לשאול כמה שאלות, את מסכימה? וכמובן שרק על מה שאת רוצה לענות תעני. אם את רוצה בכלל."
אני רוצה? פאק,
זה יהיה קשה.
"אוקי"
למה אני מרגישה ככה?
למה אני אומרת "אוקי" ?
למה אני פאקינג סומכת עליו?
"תודה, שאלה ראשונה, אמרת שלפניה שקרה עם הבן זוג שלך פחדת מגברים בגיל של אבא שלך.
למה זה?"
פאק.
אני לא רוצה לענות על זה,
הוא ינסה לעשות משהו ואסור לי.
"זה משנה?
אני לא נותנת אמון באנשים מהר אז אל תשאל שאלות שאתה מתאר לעצמך שאנשים מסובכים לא יענו"
אני מקווה שלא רמזתי משהו,
פאק.
"אוקי, מכבד. אבל אני חושב שהבנתי,
אם את צריכה עזרה בזה אני מבטיח אני פה לעזור"
לעזאזללל!
יהרגו אותי בסוף.
"טוב שאלה הבאה,-"
ברוך השם.
"מתי פעם אחרונה היית בבית ספר יום שלם?"
מה זה השאלות המחורבנות האלה.
"לא זוכרת." כן מעיין, זאת התשובה הכי טובה שלך?
"כאילו בעיקרון אני הולכת לרוב רק לשיעורי אנגלית ותיאטרון"
יותר טוב,
אני חושבת...
" אוקי, היי תסתכלי על הצד הטוב בינתיים, את הולכת לשיעורי אנגלית ואני מאמין שיש לך חלום להיות שחקנית אם זה בין הדברים היחידים שאת משקיעה בהם בבית ספר"
פאק,
הוא גאון.
"זה בערך החלום שלי, אבל כאילו אני פשוט יודעת אנגלית ולפחות במשהו אני אצליח בלי מאמץ."
אני בספק אם גם בזה אני אצליח.
"אז אוקי, אולי מחר תלכי לבית ספר יום שלם לגמרי ותנסי להתעלם מרעשי רקע? תנסי להתעלם מהיזיז שלך,
תנסי להתעלם מילדים ששכבת איתם, תנסי ותצליחי, אני בטוח שאם הצלחת לשרוד עד עכשיו מה זה להתעלם בשבילך?"
לשרוד...
כן, לשרוד מעיין. עם סכין וסקס.
"אני יכולה לנסות אני חושבת."
ממש.
"אני מאמין בך. אני באמת באמת מאמין בך ואומנם אנחנו לא מכירים, אבל אני גאה בך ומעריץ אותך."
חחחחח
הוא לא יודע מה הוא מעריץ.
התחלתי לכתוב לו- "אני לא חושבת שזה אפשרי להעריץ ילדה שהיא בכלל זו-"
שמעתי טריקה מטורפת.
פאק, הוא חזר והוא שיכור בטוח.
לעזאזל.
אני ממש רוצה למות עכשיו.
קמתי לנעול את הדלת ובאותו רגע הדלת נפתחה בפצצה ואני די בטוחה שכמעט נשברה.
אני מפחדת.
אני שומעת צפצוף מהטלפון,
פאק,
כנראה שלחתי בלי להמשיך.
"היי ילדה קטנה"
בבקשה שלא יעשה משהו פאק.
תנשמי.
בבקשה תנשמי!
"תעני לי!!"
הוא צרח.
"היי אבא" אמרתי מבהלה
"יופי. ילדה טובה"
עוד צפצוף
"מה זה הצפצוף הזה?"
הוא שואל.
"דיברתי עם אריאל" אמרתי והייתי מוכנה כבר עם הידיים להגן על עצמי.
"בסדר.עוד כמה דקות תלכי לישון, מחר אני צריך שתביאי לי משהו בבוקר ממישהו." אוף.
אני רוצה לעוף מפה.
ולא לבית אחר,
לפאקינג עולם אחר.
יהיה יותר טוב לכולם.
חבל שאני פחדנית.
"את יכולה לחבק אותי?"
מה? אני לא רוצה.
"אני חייבת?"
את באמת מתווכחת איתו? מטומטמת את ממש מחפשת מכות
"לא פשוט התגעגעתי אליך" שקר.
היום חיבוק מחר סטירה.
שתקתי וחיבקתי אותו, כי אין לי ברירה.
"עוד 10 דקות את ישנה, ברור?"
כן ממש.
"אוקי אבא"
אוף. אני שונאת אותו.
עוד צפצוף.
"ותשתיקי את החרא הזה"
הוא כמעט צרח ונבהלתי.
"אוקי" עניתי בבהלה.
אלוקים תעשה שזה יגמר.
פשוט תגרום לי למות בדרך קלה ובמכה.
למה אני צריכה למות בכל כך הרבה דרכים?
הוא יצא.
נעלתי את הדלת לחזרתי למיטה.
"את לא זונה"
הוא כתב בהודעה הראשונה.
"הכל טוב?"
ההודעה השניה.
"פרשת? חחח. אל תדאגי אני לא אלחוץ עליך לעשות את זה. רק אם את רוצה. פשוט היה נראה לי שממש רצית לספר למישהו."
ההודעה השלישית.
"הכל בסדר.אני רוצה, פשוט אבא שלי הגיע אז נעלמתי לרגע"
אחרי דקה הוא ראה את ההודעה.
"אוקי."
שתיקה מביכה במשך 2 דקות.
"אז רגע השם שלך זה מעיין באמת או שזה שם בדוי?"
הוא שאל.
"כן זה השם האמיתי שלי-"
"והשם שלך זה באמת 'hot daddy' או שזה שם בדוי?חחח"
מטומטמת. ברור שזה לא השם שלו. ואם אין לו את הציניות שלך? די, מטומטמת מטומטמת מטומטמת!!!
"חחחח אל תדאגי אני אגיד לך את השם"
עכשיו יצאת מביכה אוף.
"ואני כבר מחבב אותך שתדעי, בחורה עם ציניות זה דבר טוב."
הוא מחבב אותי ?
אני בספק.
"תודה, אבל לא בטוח תחבב אותי שתכיר אותי ולא את הסיפור שלי."
למה את כל כך מטומטמת?
"אז תספרי לי עליך"
אוף . מה שזה לא יהיה בנינו,
אני רוצה שיהיה הרבה זמן.
אני לא יודעת מה קרה אבל אני מרגישה שאני יכולה לסמוך עליו.
אני ממש מחבבת אותו.
"ואגב"
הוא שלח.
"השם הוא נועם"
אויש נועם.
אני מרחמת עליך שהכרת אותי.
אתה תסבול ממני כל כך.
אני חושבת שכדאי שתברח כל עוד אתה יכול.

מקווה שאתן אוהבות
אם כמה שזה קשה לי לכתוב את זה נפשית אני רוצה לעלות את המודעות.
אשמח ממש שתשתפו את הסיפור לכמה שיותר
אוהבת❤️❤️