I'm different now

אחד אחרון

"אני לא רוצה אותך יותר, כולם צדקו! את באמת הזונה שאמרו שאת"
הוא אמר את זה,
הוא באמת אמר את זה.
קמתי וברחתי,
אני לא יכולה לעמוד בז-
פתחתי את העיניים,
פאק,
זה רק חלום מעיין, תנשמי.
הסתכלתי לצד והוא לא היה לידי,
מה?
מה הולך פה?
התרוממתי טיפה והסתכלתי בחדר, והרחתי את הריח שלו,
אני פשוט רוצה לישון ככה כל יום,
רק בלי החלומות האלה.
אבל-
אבל איפה הוא?
הרגשתי שהיה לי חם, אז הורדתי את החולצה הארוכה ולקחתי את החולצה הראשונה שראיתי בארון שלו,
היא גדולה,
אני אוהבת את זה.
הלכתי לאמבטיה והתלבטתי אם להתקלח,
אבל אין לי כוח,
אבל פשוט אין לי ברירה.
אז הורדתי את הבגדים שלי
בדרך כלל שאני מסתכלת במראה
אני לא אוהבת את מה שאני רואה,
אבל עכשיו?
עכשיו ראיתי שהוא סימן אותי,
בצוואר,
בבטן,
אפילו בחזה,
ואיכשהו, אני מרגישה שאני אוהבת את זה יותר.
זה הזוי,
אבל מרגישה שהוא אוהב את האזורים האלה,
ואני אוהבת אותם גם,
תמיד אהבתי כל דבר שהוא אהב,
חבל שלא הבנתי את זה לפני,
חבל שלא הבנתי שהוא אהב אותי עוד מלפני.
אולי היה לי עוד טיפת סיכוי לאהוב את עצמי.
עזבתי את המראה
ונכנסתי להתקלח.
הרטבתי את עצמי ושקעתי למחשבות,
חשבתי על הכל,
והגעתי למסקנה,
הגעתי למסקנה שהוא היחיד שאני יכולה להאמין לו,
היחיד שאני יכולה לאהוב.

********************************

סיימתי להתקלח כעבור 30 דקות,
התאפרתי וסידרתי שיער,
ושמתי את אותה החולצה ממקודם ומכנס קצר שהבאתי מהבית.
יצאתי מהחדר אמבטיה
וראיתי אותו עומד שם
וצרחתי מבהלה
"מטומטם!"
צעקתי והוא צחק.
"זה לא מצחיק!"
צעקתי והתחלתי לצחוק גם.
לקח לנו רגע להירגע ולהפסיק לצחוק ואז שמתי לב שיש לו משהו מאחורי הגב.
"מה זה שם?" שאלתי בסקרנות.
"משהו בשבילך"
הוא אמר בקול עמוק ובעייפות ואני כמעט נמסה.
הסמקתי וחייכתי.
"רוצה לראות?"
הוא שאל והנהנתי לאישור.
היה לו ביד זר קטן של פרחים ושקית שחורה והשקית האהובה עליי.
חייכתי ברגע שראיתי את זה,
רצתי אליו וחיבקתי אותו.
"Gracias, mi amor"
*תודה אהובי*
"בבקשה נסיכה שלי"
נישקתי אותו נשיקה קטנהה
אבל הוא משך אותי אליו בחזרה ונישק אותי שוב,
והפעם נשיקה יותר עמוקה.
הוא הניח את השקית והפרחים ותפס אותי במותניים,
פאק,
אני אוהבת אותו כל כך.
הלוואי והוא יהיה שלי לתמיד.
התנשקנו הרבה עד שכמעט כאב לי הרגליים מלהיות על קצות האצבעות בשביל להגיע אליו.
הוא הרים אותי ולקח אותי למיטה
בדיוק כמו שאני
השכיב אותי והוא מעליי והמשיך לנשק אותי כמו מטורף,
לעזאזל,
שלא יפסיק לעולם אני מתחננת.
"זה יותר מידי? רוצה שאפסיק?"
עצר את הנשיקה ושאל.
"לא לא, בבקשה לא"
אמרתי בחזרה והמשכתי.
"אני אוה-"
הוא התחיל להגיד אבל צלצול הטלפון קטע אותו.
הוא ניתק והתיישב
"אז..... תאכלי אהבה שלי, כמה דקות אני אחזור"
הוא אמר והלך.
התיישבתי והתחלתי לאכול.
שיט,
אסור לי לאכול,
אני אשמין ואז לא יאהבו אותי.
אוף,
לעזאזל מעיין תשלטי על עצמך!
מטומטמת!!
אבל...
זה רק סושי,
מה יכול להיות רע?
אחד אחרון!
לא אכלת 3 ימים מעיין,
את חייבת!
לא! את תשמיני!!!!
נכנעתי לעצמי והפסקתי,
גם אכלתי יותר מידי
לעזאזל,
הלכתי לתיק שלי והוצאתי את הערכת פדיקור שלי,
רציתי להוציא מספריים,
אבל לעזאזל,
הדבר היחיד שחיכה לי שם זה פתק.
לא מעייני, את לא יכולה לעשות זה, בשבילי תפסיקי, אוהב❤️
ברגע,
ירד לי החשק לעשות את זה,
פאק,
אני חושבת שאני נדפקת.
אבל זין,
במילא אני הדפוקה שתמיד הייתי.

הייי לכן
אני יודעת אני יודעת
פרק קצר מידי
וגם אחרי הרבה זמן שלא,
אבל כפי שכתבתי אני בתקופה לא קלה בכלל,
בעזרת השם גם את זה אספר בסופו של דבר,
אוהבת המון.
❤️