החדר של הלב שלי❤️‍🩹

הקדשה + פרולוג קצר:

מוקדש לכל אותם האנשים שהאמינו למילים ולמעשים באותה המידה!
מעשים שווים יותר ממילים ריקות מתוכן (מניסיון!)

פרולוג:
כל מי שמכיר אותי יודע שבמהלך השנים האחרונות הכתיבה מהווה בחיים שלי חלק לא קטן אשר ממלא את היום יום שלי בכל כך הרבה עשייה עד אשר ישנם מצבים בהם אני שולחת יד לכתיבה באמצע הלילה כי חלמתי או חשבתי על משהו שנותן לי מוזה לכתוב.

אני זוכרת את כל התקופות הלא קלות כלל שעברתי בחיים ואני פשוט מודה לשומר העליון שניחן אותי ביכולות כתיבה והתבטאות שעם הזמן רק מתפתחות ומתחזקות.

אני לא יודעת איפה הייתי היום בלי הכתיבה והאמת?

הכתיבה היא אחת הדרכים שלי להתמודד עם המציאות, דרך התמודדות עם מציאות חיי.

אושר. שמחת חיים. התרגשות. נחמה. מפלט.

כל אלה הם רק חלק קטן ממה שאני מרגישה כשאני כותבת.

כשהתחלתי לכתוב, ממש בתחילת הדרך, לפני שלוש שנים אפילו קצת יותר, כל הזמן היו אומרים לי "ליאן, תוציאי ספר", "ליאן תעשי משהו עם הכתיבה שלך", אנשים בסביבה שלי תמכו וכן, גם כאלה שלא, כשמנגד בצידו האחר של המתרס, ישנם את כל אותם האנשים תמימי דעים שהרימו גבה ואמרו "מה היא שווה?", "הקטעים דיכאוניים רצח", "מה יש לה זאת רק כל היום לכתוב על לב שבור ועל דיכאון?".

אז נכון, יש אנשים שהרימו גבה והצטערו שזלזלו בי ויש את המלאכים, אותם אנשים עם טוב לב ולב זהב וטהור שיתמכו וידחפו וירימו ויחבקו כשקשה ויש המון רגעים כאלה, אך הדבר החשוב מכל לזכור זה שאת היחס חובה למנף לטוב ביותר כי רק ככה תצליחו להגשים את משאלות ליבכם!