אני אוהבת אותך ואתה אוהב אותה. אני מסתכלת בדיוק באותו המבט שאתה מסתכל עליה, אבל אתה עיוור לזה. אני רוצה לנשק אותך ואתה רוצה לנשק אותה. אתה מחבק אותי חיבוק פשוט ונעים שמבחינתך לא אומר כלום. מבחינתי הוא חיבוק של בית. בית שהוא לא ארבע קירות. "אנחנו רק חברים, את כמו אחותי". מה חשבת? שהמשפטים האלה לא יזיזו משהו בתוכי? ובכן הם הזיזו לא מעט אצלי. כשאמרת לי את המשפטים האלה, את אותם המשפטים שלא מהווים בשבילך כלום, נשבר לי הלב.
תחבק אותה. תנשק. תאהב ותלטף כל חלק בה. תתן לה את כל מה שאני רציתי (לקבל ממך ועדיין משתוקקת) לתת לך, כי אמנם אתה שלה אבל אני? אני שלך מאז ומתמיד. כל חלק בי שייך לך. הוא שלך ורק שלך. הלב שלי הוא הרכוש שלך. הנשמה והמחשבות שלי הן שייכות לך. ואני אשאר בצד ואסתכל בכל שנייה מההצגה שתשבור לי את הלב עוד קצת בכל שנייה שתעבור ואמשיך לקוות שאולי יום אחד תהיה שלי בדיוק כמו שאני שלך מהיום הראשון.
אולי יום אחד תוכל להרגיש כמוני להפוך לשלי...
YOU ARE READING
החדר של הלב שלי❤️🩹
Contoמה שהלב מרגיש בלתי ניתן לעצור... אין מה לעשות בקשר להתאהבות באנשים הנכונים כי הלב שלנו בחר בכך ולפיו אנחנו צריכים לפעול ונכון. לפעמים זה יותר ממבאס שהלב שלנו נשבר כי אנחנו נותנים אותו לאדם הלא נכון לעיתים כל מה שנותר לעשות זה להתפלל שההחלמה מכך תהיה...