- MY BROTHER'S BEST FRIEND -

9

- פרק מספר 9 -
| נ.מ - פליקס |

הגעתי הביתה אחרי השיחה עם היונג׳ין.. והייתי מוצף.
אני יודע שאני מרגיש משהו.. אני יודע כמה אני רוצה אותו.. ואנחנו פשוט לא יכולים לעשות את זה.
אני לא יכול לפגוע במינהו ככה.
פניו של היונג׳ין כשהכחשתי את רגשותיי שברו לי את הלב.
הרגשתי שאני פוגע בו כל כך.. אבל לא יכול לעשות משהו אחר.
התיישבתי על הרצפה כשגבי צמוד לקיר וחיבקתי את רגליי.. הדמעות שטפו את פניי ולא יכולתי להרגיש אבוד ומתוסכל יותר מעכשיו.

״היי.. ליקסי.. תתעורר״ שמעתי קול עדין מעיר אותי כשאור השמש פלש לחדרי.
״אה.. מינהו?״ שאלתי בעייפות ושפשפתי את עיניי.
״מה קרה? למה נרדמת על הרצפה לעזאזל?״ הוא שאל והבטתי סביבי עד שקלטתי שבאמת נרדמתי כאן אתמול.
״אה.. למדתי עד מאוחר.. כנראה שלא שמתי לב״ שיקרתי והתרוממתי אל המיטה.
״אייש.. אתה משקיע מידי בלימודים האלה.. טוב , אתה לא מתכוון לקום להתארגן?״ הוא שאל.
״לא.. אני לא רוצה ללכת היום״ אמרתי ונשכבתי במיטתי כשהוא התיישב לידי.
״לא רוצה? ליקסי אתה בסדר?״ הוא שאל בדאגה והניח את ידו על מצחי.
״תפסיק.. אני בסדר , אני עייף מהלילה״ אמרתי והוא נאנח והנהן כשליטף את ראשי בחיוך.
״בסדר.. תשאר לישון ואל תלמד קשה כל כך ליקסי״ הוא אמר והנהנתי לפני שהוא יצא מחדרי וכיבה את האור.

| נ.מ - היונג׳ין |

״בוקר טוב גם לך.. למה שוב איחרת? שוב פליקס שכח את הכריך במטבח?״ שאלתי בגיחוך כשמינהו נכנס באיחור לשיעור.
״לא.. הפעם זה לא זה הוואנג , פליקס נשאר בבית בכלל״ הוא אמר ונדרכתי.
״בבית? הוא חולה?״ שאלתי בדאגה.
״אני יודע.. זה בדיוק מה שחשבתי אבל מסתבר שלא , הוא אמר שלמד כל הלילה.. אפילו מצאתי אותו ישן על הרצפה הבוקר״ הוא אמר וכאב חד עבר בליבי.
״אמרתי לו להפסיק ללמוד כל כך קשה אבל הוא פשוט לא מקשיב״ הוא אמר והנהנתי לעצמי.
האם זה באמת בגלל הלימודים?
מה גרם לו להרדם על הרצפה לעזאזל?
״ממ.. נראה שהוא ילד חרוץ״ אמרתי במקום ומינהו גיחך והנהן בהסכמה.
״אין לך מושג עד כמה״ הוא אמר וחייכתי קלות.

בסוף יום הלימודים החלטתי לנסוע לפליקס , משהו לא מסתדר לי עם העניין שהוא נשאר בבית.
אם היה לי את המספר שלו.. הייתי מתקשר אליו , אך בגלל שאין לי.. אני פשוט אסע אליו.

| נ.מ - פליקס |

״אני יוצא לסופר.. אתה צריך משהו?״ מינהו שאל והנדתי בראשי לשלילה כשהוא יצא מהבית.
לאחר כמה דקות , נשמעה דפיקה בדלת.
״מה שכחת עכשיו?״ שאלתי כשפתחתי את דלת ביתי ועיניי נפערו.
״ה.. היונג׳ין״ אמרתי כשליבי דפק בחוזקה.
פאק.. אז ככה מרגישים כשלא רואים את האדם שאוהבים במשך יום שלם?
״לי פליקס״ הוא אמר ונכנס הביתה.
״מה.. מה אתה עושה כאן?״ שאלתי בחשש וגירדתי את עורפי.
״אם באת בשביל מינהו הוא בדיוק יצא ל-״ התחלתי.
״באתי בשבילך״ הוא אמר ונדרכתי.
״בשבילי?״ שאלתי.
״בשבילך פליקס״ הוא אמר והתקרב אליי.
״אה.. היונג׳ין.. מה אתה עושה״ מלמלתי כשנדחקתי לאחור עד שגבי פגע בקיר.
״מה הסיבה שלא היית בבית ספר?״ הוא שאל והבטתי בו בבלבול.
בשביל זה הוא כאן?
״אני פשוט..״ התחלתי.
״אל תגיד לי שלמדת כל הלילה , אני לא קונה את זה״ הוא אמר בקשיחות והשפלתי את פניי ושיחקתי באצבעותיי.
״אני באמת.. למדתי״ מלמלתי. אני פשוט גרוע בלשקר.
״למדת איך לא לבוא לבית הספר כדי לא לראות אותי?״ הוא אמר והנדתי בראשי.
״לא.. זה לא.. זה לא ככה״ גמגמתי.
״פליקס.. תפסיק עם זה.. תסתכל לי בעיניים״ הוא אמר אך לא יכולתי להיישיר אליו מבט.
״היי.. תסתכל לי בעיניים״ הוא חזר והרים את פניי להביט בו.
״מספיק.. למה זה..״ הוא אמר בעיניים עצובות כשניגב את דמעותיי שמיהרו לצאת.
״אני מצטער היונג׳ין..״ אמרתי בבכי.
״על מה? על מה אתה מצטער?״ הוא שאל ברכות.
״אני לא.. אני לא יכול לעשות את זה״ אמרתי והורדתי את ידו מפניי.
ניסיתי ללכת לסלון אך היונג׳ין מיד כבל אותי שוב בין ידיו.
״אל תברח ממני , בוא נדבר..״ הוא אמר והנדתי בראשי.
״בבקשה פליקס.. תגיד לי מה אתה מרגיש..״ הוא התחנן וליטף את לחיי.
״אני..״ התחלתי בבכי.
״יודע מה.. אל תגיד שום דבר..״ הוא אמר והבטתי בו בבלבול כשלפתע הוא חפן את פניי בידיו הגדולות ונשק לשפתיי.
הייתי המום.. קפאתי ושפתיי אינן הגיבו למתרחש.
״קדימה.. אני יודע שאתה רוצה את זה.. תנשק אותי״ הוא אמר והגוף שלי נהיה חלש יותר עם כל מגע שלו ופי לפתע נפתח.
נישקתי אותו בחזרה כשהוא העמיק את הנשיקה ומשך אותי אליו , אחזתי במותניו ונתתי לנשיקה לסחוף אותי.
היונגין ניתק את שפתינו והצמיד את ראשו לראשי וליטף את לחיי בידו הימנית.
״אני חושב שאני אוהב אותך.. לי פליקס״ הוא התוודה במפתיע בחצי חיוך.
״אני.. אני חושב שאני אוהב אותך גם.. הוואנג היונג׳ין״ התוודתי בחיוך קל כשהלב שלי הרגיש תחושת הקלה מטורפת.
היונג׳ין חייך את חיוכו היפיפה לעברי ונשק לשפתיי בשנית.
נשאבתי לשפתיו ולפיו הממכר בפעם השניה והיונג׳ין סירק את שיערי לאחור באצבעותיו כשנצמדתי אל גופו השרירי.

״מה לעזאזל הולך כאן?!״