- MY BROTHER'S BEST FRIEND -

5

- פרק מספר 5 -
| נ.מ - פליקס |

״מה קרה היונג׳ין?״ שאלתי בחשש.
״שום דבר , רק בודק שאתה בסדר״ הוא אמר והנהנתי לעצמי.
״אתה ממש עומד בהבטחה שלך למינהו.. אני בסדר״ אמרתי ושיחקתי באצבעותיי.
הוא רק דואג לי בגלל שהבטיח למינהו.. אל תפתח לעצמך דברים בראש פליקס.
״אתה בטוח? מצליח לישון?״ הוא שאל וניסה להשיג את מבטי.
״כן.. אני אצליח אל תדאג״ אמרתי כשהבטתי בעיניו ולשבריר שניה יכולתי להשבע שאולי הוא באמת דואג לי.
״זה טוב.. אני אלווה אותך בחזרה לחדר״ הוא אמר והנהנתי כשהלכנו בחזרה לחדרי.
״לילה טוב פליקס״ הוא אמר כשהגענו.
״לילה טוב היונג׳ין״ השבתי בחצי חיוך ונכנסתי לחדר.

| נ.מ - היונג׳ין |

השעה הייתה שלוש בלילה כשצעקות נשמעו בחדרי.
״זה הגיע משכבת יא!״
״לא! אני חושב שזה מכאן!״
״מה לעזאזל.. על מה אתם מדברים?!״ צעקתי בלחץ כשחבריי לחדר השתוללו.
״שמענו צעקות מחדר מסוים , חדר של כמה בנים אבל אנחנו לא בטוחים מה זה או מאיפה זה מגיע״ אחד מהם הסביר.
״צעקות?״ מלמלתי לעצמי.
שיט.. קמתי במהירות מהמיטה ורצתי לקומה שמעליי.
לעזאזל.. בבקשה שזה לא הוא.
אתה טועה היונג׳ין.. אתה טועה..
הגעתי לחדר שלו ופאק.. אבל לא טעיתי.
שמעתי את הצעקות מחוץ לדלת.
דפקתי בחוזקה על הדלת אך אף אחד לא פתח.
״פליקס!! תפתח לי!״ צעקתי בחוזק.
לפתע נפתחה הדלת על ידי אותו הילד הזר מקודם ונכנסתי במהירות פנימה.
פליקס עדיין ישן אך צורח מתוך שינה ומתנועע ללא הפסק.
״פאק.. פליקס , תתעורר״ ניערתי אותו בלחץ.
הוא המשיך להזיע ולצרוח כשדמעות הצטרפו לפניו העדינות.
״מה קורה פליקס?! קום בבקשה!!״ צעקתי בדאגה ואחזתי בו כשהוא קם בבהלה.
הוא הביט בי אל החושך שבחדר וחבריו נעמדו סביבנו גם הם.
״אנ.. אני..״ הוא התחיל בבכי.
״ששש.. בוא החוצה״ אמרתי כדי לחלץ אותו מהסביבה שנועצת בו מבטים.
הושבתי אותו על הספסל והתכופפתי אליו.
הבכי שלו רק התגבר וליבי כאב.
״היי.. מה יש? מה קרה?״ שאלתי בחשש.
״אני רוצה את מינהו! היונג׳ין.. אני רוצה את אח שלי!״ הוא צעק בבכי והנהנתי לעצמי בעצב.
״אני מצטער שהוא לא כאן עכשיו.. מה אתה צריך? תגיד לי , אני אהיה כאן במקומו״ אמרתי מנסה לעשות כל שביכולתי כדי לעזור לו.
״אני.. אני רוצה לישון איתו אני לא.. לא ישן לבד״ הוא בכה והתרוממתי לשבת לידו.
״בסדר.. הכל בסדר״ אמרתי ומשכתי אותו לחיבוק.
הוא הופתע אך נתן לגופו להתרכך בתוך חיבוקי החמים.
״אתה רוצה שנתקשר אליו?״ שאלתי כשהתנתקנו.
״לא.. אני לא רוצה להעיר אותו״ הוא אמר במתיקות והנהנתי בהבנה.
״אתה רק צריך מישהו לישון איתו.. נכון?״ שאלתי בעצב.
״אני רק רוצה את מינהו״ הוא אמר וחייכתי אליו בעצב.
״זה יעזור אם אציע לך לישון איתי?״ שאלתי והוא פער את עיניו והביט בי.
״אתה לא חייב אם זה לא נוח לך.. אני רק מנסה-״ התחלתי.
חיבוקו המהיר קטע אותי והפתיע אותי יותר.
״תודה היונג׳ין.. אני מבין למה מינהו נתן לך להשאר איתי.. אתה באמת כמוהו״ הוא אמר וחייכתי לעצמי כשהמשכתי לחבק אותו.
״אז.. בוא נעלה לחדר שלי , אל תבכה״ אמרתי בחיוך כשהתנתקנו והוא חייך חיוך קטן לעברי.
התקדמנו לחדר שלי ונעצרנו לפני שנכנסנו.
״אתה בטוח שזה בסדר מצידך?״ שאלתי בפעם האחרונה.
״כן.. אני לא מסוגל לישון בלי מינהו.. ואתה הדבר הכי קרוב למינהו שיש כאן״ הוא אמר וחייכתי קלות.
״בסדר.. אני לא אגע בך או אפריע לך.. זה רק כדי שתצליח להרדם״ אמרתי והוא הנהן בחיוך קטן.
״קדימה..״ אמרתי ונכנסנו לחדרי החשוך.
נכנסתי למיטה ויחד איתי פליקס , כיסיתי אותו ואת עצמי ונשארתי ער.. מחכה שירדם ובוהה בו כלא מאמין שהוא איתי במיטה.
כשפליקס נרדם.. הרשתי לעצמי לישון גם.

״השקמה!״ צעקתה של המנהלת ברמקול העירה אותנו מוקדם ושפשפתי את עיניי.
פקחתי את עיניי באיטיות והופתעתי לראות את גופו הקטן של פליקס מכורבל בתוכי.
ליבי דפק בחוזקה וגם החבר הגדול התעורר לחיים.
פאק.. לחברים אסור לראות שהוא ישן כאן..
מזל שלוקח להם זמן להתעורר וכולם עדיין ישנים.
״פליקס.. צריך לקום..״ ניערתי אותו מעט.
״ממ.. מינהו..״ הוא מלמל וחיבק אותי.
״אייש.. אנחנו לא כאלה דומים.. אם תמלמל היונג׳ין זה יהיה טוב יותר״ נאנחתי לעצמי.
״ממ.. היונג׳ין?״ הוא התרחק מעט ופנה להביט בי מקרוב.
״קדימה.. אסור שיראו אותך כאן.. רוץ לחדר״ אמרתי כשהוא קלט את הסיטואציה ומיהר לצאת מחדרי.
אייש.. זה נראה לי היה הלילה הטוב ביותר בחיי..
למה פליקס? למה לעזאזל היית חייב להיות אח של מינהו?

| נ.מ - פליקס |

רצתי לחדרי במהירות ונשכבתי במיטתי.
אני באמת ביליתי את הלילה אצל היונג׳ין?
למה זה הרגיש כל כך טוב..?
מוקדם בבוקר יכולתי להרגיש את פעימות ליבו כשראשי נח על חזהו.. אך לא רציתי להתנתק.
זה רע פליקס.. זה פשוט רע.
אם מינהו ידע על רבע ממה שקורה בנינו.. זה הסוף שלנו.
היונג׳ין חיבק אותי וזה הרגיש בדיוק כמו מינהו.
הוא דיבר איתי בלילה והוציא אותי מהחדר ההוא בדיוק כמו שמינהו היה עושה.
והוא הציע לי לישון איתו.. כמו מינהו.
הם לא סתם חברים כל כך טובים.. הם דומים בהמון דברים.

*מינהו אחי - שיחה נכנסת..*
״מינהו!״ עניתי בחיוך.
״ליקסי.. מה קורה?״ הוא שאל.
״בסדר.. מה איתך?״ שאלתי בסקרנות.
״מצוין.. איך היה בלילה? פחדתי שלא תצליח לישון״ הוא אמר בכנות.
״הצלחתי.. אל תדאג אני ילד גדול!״ אמרתי והוא גיחך.
״כן.. אתה כן , היונג׳ין בדק שאתה מצליח לישון?״ הוא שאל.
״כן , כי זה מה שאמרת לו״ אמרתי בגלגול עיניים והוא צחקק.
״זה נכון..״ הוא אמר.
״בסדר.. בוא נדבר מאוחר יותר , אנחנו בדיוק יוצאים לשטח״ אמרתי והוא אישר וניתקתי את השיחה.