- MY BROTHER'S BEST FRIEND -

22

- פרק מספר 22 -
| נ.מ - היונג׳ין |

קמנו לבית הספר , נכנסנו בשער ומינהו התקדם לכיוונינו.
״היי מינהו!״ פליקס צעק וחיבק אותו בחוזקה.
״מה קורה מינהו?״ שאלתי בחיוך.
״עדיין לא סיימתי איתך הוואנג״ הוא אמר וגיכחתי וגם פליקס.
״קדימה.. בוא נלך לכיתה , תפסיק לחפור״ אמרתי ושמתי את ידי על כתפו והתחלתי ללכת בזמן שקרצתי לפליקס שנותר מאחור צוחק.

״הוואנג השיעור הזה משעמם למוות..״ מינהו נאנח לאחר כמה שיעורים.
״מה אתה רוצה ממני.. נראה לך שאם הייתה לי ברירה הייתי עדיין יושב כאן?״ אמרתי בפיהוק והוא גלגל את עיניו.
״בכל אופן.. אני עף להשתין״ אמרתי וביקשתי אישור לצאת.

״הוואנג היונג׳ין הזה.. הוא כל כך מתנשא , אתה לא חושב?״ שמעתי שני תלמידים משכבתי מדברים עליי כשהייתי בתוך תא השירותים.
״מתנשא בטירוף.. מי ישמע מה יש לו כבר להציע , כולו כסף טהור״ הקול השני הגיב ויצאתי מהשירותים.
״וזין מטורף אל תשכח״ אמרתי ושטפתי את ידיי כשהם הביטו בי בשוק.
״מה? תמשיכו.. למה הפסקתם?״ אמרתי בקשיחות והבטתי בשניהם כשאחד מהם ברח החוצה אך השני נשאר לעמוד מולי.
״הוואנג היונג׳ין.. אז היית פה כל הזמן ושמעת אותנו? אתה פחדן..״ הוא אמר וחייכתי כשהתקרבתי אליו.
״מה אתה אומר.. טוב , זאת כנראה הבעיה שלך אם אתה כל כך מקנא בי עד שאני נושא השיחה היחיד שלך.״ אמרתי והתכוונתי לצאת מהשירותים כשהוא משך את חולצתי בעצבים ודפק לי אגרוף.
״פאקינג בן זונה.. אז ככה אתה רוצה לשחק?״ אמרתי והתרוממתי על רגליי לפני שנתתי לו אגרוף חזק ונגחתי בו.
הוא נפל ארצה ואחז בראשו כשדיממתי בעצמי מהלחי.
״בואו מהר! יש מכות!״ ילדים מהשכבה צעקו ומורה מיהרה להגיע והובילה אותי אל האחות.

| נ.מ - פליקס |

״לי פליקס.. תצא החוצה בבקשה״ מורה נכנסה לכיתתי וביקשה אותי.
יצאתי החוצה והבטתי בה בבלבול.
״אני.. עשיתי משהו?״ שאלתי בחשש.
״לא , פשוט אני יודעת שאחיך והוואנג היונג׳ין חברים מאוד טובים וחיפשתי את מינהו כדי לעדכן אותו אבל לא מצאתי אותו אז הנחתי שהוא כנראה הבריז הביתה שוב פעם , בכל אופן.. בגלל שאתה אחיו אתה בטח מכיר את היונג׳ין״ היא אמרה וליבי פעם בחוזקה.
״הוא בסדר?״ שאלתי בדאגה.
״הוא נמצא אצל האחות , הוא היה מעורב במקרה אלימות ולכן יושעה , תוכל ללכת לבדוק לשלומו אם אחיך לא נמצא כאן״ היא אמרה וליבי נעצר.
רצתי לכיוון החדר של האחות והסרתי את הוילון הלבן במהירות.
היונג׳ין ישב על המיטה עם קרח על לחיו.
״ליקס?!״ הוא הופתע.
״היונג׳ין!!״ צעקתי והתיישבתי לידו.
״מה אתה עושה כאן?״ הוא שאל.
״מה קרה? מי עשה את זה?״ שאלתי בלחץ.
״רבתי עם איזה טמבל מהשכבה..״ הוא אמר.
״מה עשית?״ שאלתי.
״נתתי לו אגרוף ונגחתי בו״ הוא אמר והביט בי.
״חבל שפספסתי את זה״ אמרתי בחצי חיוך והוא גיחך.
״היית אוהב את זה , זה הגיע לו אני נשבע״ הוא אמר והנהנתי בעצב.
״הפחדת אותי בטירוף היונג׳ין..״ אמרתי ואחזתי בידו כשדמעה זלגה מעיניי.
״הו.. אל תבכה , אני בסדר.. זו רק מכה קטנה״ הוא אמר ומחה את דמעותיי.
״תראה לי״ אמרתי והוא הניד את ראשו.
״אין לך מה לדאוג.. זה שום דבר״ הוא אמר.
״תן לי לראות״ אמרתי והורדתי מלחיו את הקרח והייתי המום.
״היונג׳ין! זה נראה נורא איך נתת לו לעשות את זה?!״ שאלתי בלחץ.
״לא נתתי.. הוא פשוט דפק לי אגרוף לפני שהספקתי להגיב״ הוא סיפר ונאנחתי.
״אייש.. חתיכת מזדיין״ אמרתי בכעס.
״ליקס? אתה מקלל?״ הוא שאל בגיחוך.
״תפסיק.. זה מעצבן אותי״ אמרתי בכנות והוא ליטף את פניי.
״אל תתעצבן.. אני בסדר , הכל בסדר״ הוא אמר ונשמתי לאט.
״אל תדאג לי , בוא אליי״ הוא אמר וחיבקתי אותו בחוזקה.
״אל תפגע שוב.. הפחדת אותי״ אמרתי בעצב והבטתי בו כשהוא הנהן ונשק לי קלות.
״איך ידעת שאני כאן?״ הוא שאל לפתע.
״מורה אמרה לי.. היא רצתה לעדכן את מינהו שיבדוק לשלומך כי הוא חבר קרוב שלך אבל הוא הבריז שוב פעם , אז היא קראה לי״ הסברתי והוא הנהן לעצמו.
״ומה גזר הדין שלי?״ הוא שאל בחצי חיוך.
״אתה מושעה״ אמרתי באנחה.
״טוב.. קצת חופש.. למי אכפת״ הוא אמר והנהנתי.
״כן.. קצת חופש , בדיוק בשבילנו אתה לא חושב?״ שאלתי.
״ליקס.. אתה מגיע כרגיל לבית ספר״ הוא אמר בקביעה.
״לא אני לא , אין לי מה לעשות כאן בלעדיך״ אמרתי בכנות והוא חייך קלות וליטף את שיערי.
״יש לך מה לעשות כאן בדיוק כמו מלפני שנפגשנו״ הוא אמר.
״לא , אני לא רוצה לחזור לתקופה של לפני שנפגשנו.. אם אתה לא כאן אז גם אני לא״ אמרתי והוא נאנח.
״אני פשוט לא יכול לשכנע אותך נכון?״ הוא אמר בחצי חיוך.
״לא.. אתה לא״ אמרתי בחיוך ונשקתי במהירות לשפתיו.
״קדימה.. בוא נלך אליי , יש לנו כמה ימים של חופש״ הוא אמר בחצי חיוך וחייכתי אליו כשהוא אחז בידי.
״רגע.. אתה לא צריך לחכות לאחות?״ שאלתי בחשש.
״היא גם ככה לא מועילה בכלום , אתה מועיל הרבה יותר בייבי״ הוא אמר וגיכחתי כשיצאנו מהבית ספר.