15

175 23 22
                                    

- פרק מספר 15 -
| נ.מ - פליקס |

אני והיונג׳ין הלכנו יחד לבית הספר.. נכנסנו בשער כשעיניי קולטות את מינהו.
״הכל בסדר בייבי?״ היונג׳ין שאל כשהביט בפניי לאחר שראה את מינהו גם הוא.
״כן.. זה בסדר אני אפגוש אותך בסוף היום..״ אמרתי והוא הנהן ונשק למצחי לפני שהמשיך לכיתה.
התחלתי להתקרב לכיוון מינהו כשהוא הביט בי ועשה את אותו הדבר.
״ליקסי..״ הוא התחיל.
״מינהו..״ אמרתי בעצב.
״אני לא רוצה שנריב.. לא התכוונתי לזה אתמול , תאמין לי בבקשה״ הוא אמר כשנימת עצב בקולו.
״זה בסדר.. אני יודע.. אני מבין שזה עדיין קשה לך״ אמרתי בכנות.
״אני מנסה ליקסי.. אני באמת מנסה , אני מנסה בשבילך.. אתה יודע שהאושר שלך חשוב לי אני לא רוצה שתרגיש שאני מונע את זה ממך״ הוא אמר והנהנתי בעצב והבנה.
״אני יודע.. תודה מינהו״ אמרתי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״אייש.. התגעגעתי אליך..״ הוא מלמל.

מינהו הוא כל מה שיש לי.. ההורים שלנו בחול ובלי קשר , הוא הכי קרוב אליי בעולם.
הקשר שלי ושל מינהו מיוחד.. זה לא כמו אחים רגילים.. מינהו הוא האדם שאני הכי אוהב בעולם ואני תמיד אהיה לצידו ואגן עליו.
תמיד היינו קרובים מאוד.. עוד מאז הילדות שלנו היינו ישנים באותה המיטה כי מינהו היה מציע לי להצטרף אליו כשהיו לי סיוטים בלילה.
אנחנו לא רבים הרבה.. אבל גם כשכן , אנחנו נוהגים להשלים די מהר.. אני לא באמת יכול להסתדר בעולם הזה ללא אחי הגדול.

״פעם אחרונה שאתה משאיר אותי לבד בבית הזה ללא כל תעסוקה לכמעט יומיים שלמים אתה מבין?״ הוא אמר כשהתנתקנו.
״אני מבין אני מצטער.. היום אני ישן בבית , נוכל לשחק טאקי!״ אמרתי בחיוך.
״הו.. לא נמאס לך להפסיד קטנצ׳יק?״ הוא התגרה ובלגן את שיערי.
״ממש.. חכה תראה מי יפסיד״ אמרתי והוא גיחך וליווה אותי לכיתה.

| נ.מ - היונג׳ין |

התיישבתי בכיתה כשמינהו לפתע נכנס גם הוא.
מאז כל מה שהיה.. מינהו ממש כעס עליי והחליט לעבור מקום.
ישבנו ביחד במשך שנים.. זה פתאום מרגיש מוזר בלעדיו.
מינהו הוא החבר הכי טוב שלי.. הוא עזר לי כל כך הרבה.. הצחיק אותי ובילה איתי המון.. אני לא יכול לשקר ולהגיד שאני לא מרגיש בחסרונו , כי אני ברצינות מתגעגע אליו.
הבטתי במינהו שנכנס לכיתה כשלפתע במקום להתיישב במקומו החדש.. הוא פשוט התיישב לידי.
הייתי מופתע , לא ידעתי איך להגיב והבטתי בו בבלבול.
״מינהו..״ התחלתי.
״הוואנג״ הוא אמר בקול נינוח שלא הכרתי.
״אתה.. אתה בסדר?״ שאלתי בבלבול.
״אני בסדר , למה אתה שואל?״ הוא שאל.
״התיישבת לידי.. אתה לא כועס עליי?״ שאלתי בסקרנות.
״הו אני כן.. זה פשוט שיש מפה את הנוף הטוב ביותר ללוח של המורה״ הוא אמר והבטתי בו בגלגול עיניים.
״לתחת שלה אתה מתכוון״ אמרתי כשהבטנו אחד בשני וצחקנו בקול.
אייש.. רק אלוהים יודע כמה התגעגעתי לזה.
״מינהו.. אתה החבר הכי טוב שלי.. אנחנו חברים כבר שנים אתה לא יכול לעזוב עכשיו.. בבקשה בוא נחזור לדבר.. אני מתחנן אני אעשה הכל״ אמרתי בכנות.
״זה בסדר הוואנג.. אני מבין את זה.. אנחנו עדיין חברים אין לך מה לדאוג״ הוא אמר וחייכתי בהתלהבות.
״ברצינות?? אתה לא כועס עליי? אני יכול להמשיך להיות חבר שלך?״ שאלתי בהתרגשות.
״אתה יכול.. הבנתי הרבה דברים מאז שהכל קרה.. אתה גורם לפליקס להיות מאושר יותר מאי פעם היונג׳ין. לא משנה כמה אכחיש את זה , זאת האמת. ואם אחי מאושר.. אני מאושר , לא משנה מה הסיבה.
אני יודע מי אתה.. ומכיר אותך הוואנג , לא סתם ביקשתי ממך להשגיח על פליקס.. אתה כמוני. אתה החבר הכי טוב שלי כי אנחנו פשוט דומים. פשוט.. בבקשה תמשיך לשמח אותו , אם תעשה ההפך , זה באמת יהיה הסוף שלך״ הוא אמר ואני נשבע שכמעט בכיתי.
״מינהו!!!״ צעקתי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״אייש.. ממתי אתה דביק תזוז ממני..״ הוא נאנח וגיכחתי.
״אז.. מצטרף לערב טאקי אצלנו?״ הוא שאל.
״מה זה? מסורת חדשה?״ שאלתי בגיחוך.
״הגזמת הוואנג.. שנים של קרבות ועינויים.. פליקס פשוט חושב שהוא מסוגל לנצח אותי הערב , אז חשבתי שזה יהיה נחמד שתצפה בו מובס על ידי״ הוא אמר וגיכחתי.
״מממ סגור , נפגש אצלכם״ אמרתי והוא הנהן בחיוך.
״אבל אם הוא מתחיל לבכות.. אתה משתלט עליו , אני ממש לא עומד לנחם אותו ואז להכנע ולתת לו לנצח״ הוא אמר וגיכחתי.
״אין בעיה אדון לי , עוד משהו?״ שאלתי.
״כן , תביא אוכל״ הוא אמר והנהנתי באנחה כשהוא גיחך.

| נ.מ - פליקס |

מינהו ואני התיישבנו על הרצפה והחלנו לחלק את הקלפים.
צלצול בדלת קטע את מעשיי ומיהרתי לפתוח.
״היונג׳ין?!״ צעקתי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״שלום גם לך בייבי״ הוא השיב כשנתן לי את זר הפרחים המהודר שהחזיק בידו.
״הו.. זה בשבילי?״ שאלתי ברגשנות.
״לא.. בשביל מינהו״ הוא התגרה וגיכחתי כשמינהו גלגל את עיניו.
״זה יפיפה.. אתה הכי טוב , אני אוהב אותך״ חיבקתי אותו ולחשתי את השורה האחרונה לאוזנו.
״גם אני אותך״ הוא השיב ונשק ללחיי.
״מה אתה עושה פה??״ שאלתי כשנכנסנו הביתה.
״תשאל את אחיך״ הוא אמר והבטתי במינהו.
״מינהו?? מה זאת אומרת.. רגע אתם.. אתם השלמתם??״ שאלתי בהתלהבות.
״היונג׳ין בכה כמו תינוקת כדי שאסלח לו״ מינהו אמר וגיכחתי.
״הו.. אתה שקרן , ממש לא בכיתי״ היונג׳ין השיב ומינהו גלגל את עיניו.
הוא התיישב לצידנו במעגל כשמינהו הניח את ידו על כתפו של היונג׳ין.
״ממתי אתה רומנטיקן הוואנג? פרחים?״ מינהו התגרה והיונג׳ין גלגל את עיניו.
״מה קרה? אתה מקנא? רוצה גם זר?״ היונג׳ין שאל וגיכחתי.
״הזר שלך לא מרשים״ מינהו אמר בשקר.
״היי! זה לא נכון.. אני אוהב אותו!״ צעקתי להגנתו של בן זוגי.
״אותו הכוונה אליי?״ היונג׳ין שאל בהתגרות.
״אותו הכוונה לזר״ תיקנתי אותו והוצאתי לו לשון כשהוא גיחך.
״אתה אוהב הכל ליקסי , זה לא נחשב״ מינהו אמר וגיכחתי.

״בסדר.. בואו נתחיל את המשחק.. מינהו אתה גמור!״ אמרתי.
״הו.. נחיה ונראה קטנצ׳יק..״ הוא אמר והיונג׳ין גיחך למשמע התחרות בנינו.

- MY BROTHER'S BEST FRIEND -Where stories live. Discover now