- MY BOSS -

1

- פרק מספר 1 -
| נ.מ - פליקס |

קמתי מוקדם הבוקר ומיהרתי לצאת לעבודה , אתם יודעים.. כשעובדים בחברת אדריכלות איחורים לא בדיוק מתקבלים.

״הו! בוקר טוב פליקס!״ לנה בירכה אותי כשהגעתי.
״בוקר טוב לנה! מה איתך?״ שאלתי בחיוך.
לנה היא חברה קרובה שלי כבר שנים כאן בחברה.. אני בהחלט מרגיש הכי בנוח לדבר איתה ולפרוק בפניה.
״מצוין.. מה אתה חושב על החדשות?״ היא שאלה והבטתי בה בבלבול.
״חדשות? איזה חדשות?״ שאלתי בסקרנות.
״הו? לא שמעת? מר קיונג התפטר!״ היא אמרה והבטתי בה בהלם מוחלט.
״התפטר?? מה לעזאזל..״ מלמלתי לעצמי.
״הזקן הזה גם ככה לא היה מחזיק פה יותר מידי פליקס.. אל תתרגש מזה , שמעתי שיש לו מחליף״ היא אמרה בהתרגשות.
״מחליף? כבר?״ שאלתי.
״כן! ולפי השמועות? כל כך פאקינג חתיך!״ היא אמרה ולפני שהספקתי להגיב כבר צעדים חזקים נשמעו בדרך אל משרד המנהל.
״הו שיט.. הנה זה בא״ היא אמרה והבטתי בדלת החברה כשלפתע נכנס בחור גבוה , פניו סימטריות והוא נראה צעיר , שיערו שחור וארוך , שפתיו היו אדומות ועבות ועיניו המלוכסנות הביטו לכל עבר.
שיט.. הוא באמת חתיך..
״היי.. בהחלט חתיך אה?״ לנה הכתה את כתפי קלות בגיחוך והבטתי בה במבוכה.
״אין לי מושג על מה את מדברת״ אמרתי כשאותו בחור התקדם לעברנו.
״שלום לכולם , כפי שהספקתם להבין מר קיונג עזב את החברה ובמקומו אני אהיה המנהל כאן. השם הוא הוואנג היונג׳ין ובשבילכם אדון הוואנג , מי שיש לו שאלות או משהו לא ברור יכול לפנות אליי. עד אז.. אחלה יום לכולם״
הוא נאם בפני כל עובדי החברה שהביטו בו בהערצה אך אני רק התרכזתי בתדמיתו הקשוחה והמלחיצה.. האם באמת אוכל לגשת אליו כשתהיה לי בעיה? ודבר אחד מוזר.. למה המבט הקפוא שלו הביט בי לאורך כל נאומו? שיט.. זה באמת היה מלחיץ , זה כאילו שהוא כבר סימן אותי מעכשיו.
״אז? מה אתה חושב עליו?״ לנה שאלה בחיוך והוציאה אותי ממחשבותיי.
״אה.. קצת מלחיץ לא?״ שאלתי בגיחוך.
״הו.. אתה בן עשרים ושתיים פליקס , למה לך להלחץ ממישהו?״ היא שאלה וחייכתי קלות.
״אני יודע.. אם הוא לא הלחיץ אותך כנראה שזה סתם בראש שלי , מה לגביך? מה את חושבת עליו?״ שאלתי בסקרנות.
״שהוא חתיך , בטירוף״ היא אמרה וגיחכתי.
״אוקיי.. וחוץ מזה?״ שאלתי.
״שאני נראה לי מאוהבת בו , אני אשיג אותו פליקס אתה תראה!״ היא אמרה בנחישות וצחקקתי בעוד שהרגשתי מבט נח עליי.
הבטתי הצידה וקלטתי את מבטו של אדון הוואנג חודר אליי דרך משרדו השקוף.
שיט.. האם הוא באמת סימן אותי כבעייתי עכשיו? החלפת המנהל הזאת כל כך לא בשבילי אלוהים..
״אה.. אני חושב שאתחיל לעבוד , חבל על הזמן שלנו״ אמרתי בחצי חיוך ולנה הנהנה בחיוך ונפרדנו כל אחד למקומו.

עברו כמה שעות מאז שהתיישבתי במקומי והתחלתי לעבוד.. שלפתע ג׳ונג מזכיר המנהל פנה אליי.
״פליקס , אדון הוואנג ביקש שתגיע למשרד שלו״ הוא אמר וקפאתי.
״אה.. אני?״ שאלתי בחשש.
״כן , עכשיו״ הוא אמר והנהנתי בלחץ.
הוא הוביל אותי עד למשרד המנהל , דפקתי על הדלת ונכנסתי פנימה.
״לי פליקס?״ אדון הוואנג קרא.
״כן אדון הוואנג״ עניתי מנסה להיישיר אליו את מבטי.
״שלחת אליי את העיצוב של בית המלון נכון?״ הוא שאל בקול קשוח.
״כן אדון הוואנג״ עניתי מבלי להביט בו.
״כשאתה מדבר עם אדם כדאי לך להביט לו בעיניים״ הוא אמר ופניתי להביט בו בהיסוס.
״סליחה אדון הוואנג״ אמרתי ושקעתי לעיניו בשניה שהרמתי את מבטי. הוא בהחלט היה יפה יותר מכל אדם אחר שפגשתי.. יכולתי להביט בו שעות אם רק יכולתי.
״אתה צריך לגוון את אוצר המילים שלך ילד״ הוא אמר והתרומם ממקומו.
״אה.. מה זאת אומרת?״ שאלתי בבלבול ועקבתי אחריו בעיניי.
״זאת אומרת שקראת לי אדון הוואנג יותר פעמים ממה שקראתי לך פליקס״ הוא אמר כשהתקדם לעברי וטפח על ראשי קלות.
קפאתי ונעמדתי בהלם כשהוא הביט בי קרוב והתרחקתי צעד אחורה.
״אה.. מה הבעיה עם העיצוב של בית המלון אדון הוואנג?״ שאלתי כשהוא גיחך קלות והתיישב שוב בכסאו.
״הצבעים משעממים מידי.. תיקח השראה ממבנים קיימים ותשנה את זה״ הוא אמר והנהנתי בהבנה.
הוא הביט בי כשנשארתי לעמוד מולו ולא ידעתי מה לעשות או איך להתנהג.
״אתה יכול ללכת עכשיו פליקס״ הוא אמר בחצי חיוך יפיפה והנהנתי קלות וברחתי החוצה.

פאק.. זה ברצינות היה מלחיץ כל כך.. למה הלב שלי דופק כל כך חזק? לעזאזל.. מה הולך פה , למה יש לו השפעה כל כך מוזרה עליי?

״פליקס! היית אצל אדון הוואנג?״ לנה רצה אליי כשיצאתי ממשרדו.
״כן..״ אמרתי בכנות.
״איך זה היה? מה הוא רצה ממך?״ היא שאלה בסקרנות.
״רק שאשנה את הצבעים של בית המלון.. הוא אמר שזה משעמם״ אמרתי במעט אכזבה.
״הו.. הוא כל כך קשוח! אל תדאג מזה פליקס.. אתה בהחלט תצליח לעשות את זה , אוכל לעזור אם תרצה!״ היא אמרה וחייכתי קלות.
״את חברה טובה לנה.. אבל אנסה לבד , אודיע לך אם אצטרך את עזרתך״ אמרתי והיא הנהנה קלות ועזבה למקומה.

אני יכול לעשות את זה.. אלו רק הרמוניות של צבעים , אתקן את זה ואגיש לאדון הוואנג מחדש.. אולי אצליח לעשות את זה פחות משעמם.